רשתות חברתיות וקשרים חברתיים
פורסם בתאריך : 01.11.2009 // נושא : פילוסופיה
לא צריך להיות מומחה גדול לסוציולוגיה כדי לדעת שבני אדם הם יצורים חברתיים. כולנו רובנו צריכים תחושת שייכות למסגרות גדולות מאיתנו. התרבות האנושים דוחפת אותנו להיות חלק אינטגראלי מקבוצות שונות ומעודדת אותנו ליצור עוד ועוד אינטראקציות חברתיות כדי שנוכל להמשיך לשרוד.
רשתות חברתיות וקשרים חברתיים
הרשתות החברתיות מנסות לחולל מהפיכה בתחום הזה. הרשתות החברתיות שואפות לייצר לנו עוד ועוד קשרים חברתיים שמטרתם לחזק את הגרף החברתי שלנו, לחזק את תחושת השייכות, להרחיב את מספר הקשרים החברתיים ובסופו של דבר להיות מאושרים יותר.
על אף הניסיון המעניין של הרשתות החברתיות להרחיב את מספר הקשרים החברתיים שלנו נראה שככל שאנחנו מרחיבים את הרשת החברתית שלנו אנחנו נתקלים בסופו של דבר בתקרת זכוכית שעוצרת את כמות הקשרים שאנחנו מסוגלים לנהל בו זמנית. ככל שאנחנו מנסים להיות חברים של עוד ועוד אנשים אנחנו מוצאים את עצמנו מרדדים את איכות מערכת היחסים שלנו עם החברים הקרובים אלינו ובעצם מתעדפים כמות ע"פ איכות.
המספר של דונבר
המספר של דונבר הוא הנתון המספרי שמייצג את אותה תקרת זכוכית. לפי דונבר 150 זהו הגבול העליון של מספר מערכות יחסים המשמעותיות שבן אדם מסוגל לנהל בזמן נתון. כל ניסיון לפרוץ את הרף הזה נידון לכישלון. האיזון שעושה החוק של דונבר הוא בין כמות ואיכות כשכל תוספת לאותם 150 קשרים משמעותיים יוביל לפגיעה משמעותית באיכות הקשרים.
ההבחנה בין קשרים וחברים
המספר של דונבר הוא בעצם סוג של גרף שמאזן בין איכות הקשרים למספרם. לפי דונבר, שיווי המשקל הנורמלי שבין שני המשתנים הללו נמצא באיזור 150 הקשרים. מעל 150 הקשרים החברתיים הללו אותם "חברים" לא יזכו למידת תשומת הלב הנדרשת בכדי להיחשב כחברים וכך בעצם יכנסו לשכבה השנייה בגרף החברתי – מכרים.
הדינמיקה שבין הרשתות החברתיות והמספר של דונבר
אז מה היחס שבין הרשתות והמספר של דונבר? לדעתי, המהות של הרשתות החברתיות בהקשר הזה היא בעיקר קידום וזירוז התחלופה. ככל שאנחנו נחשפים ליותר ויותר מידע מהרשת החברתית המתרחבת שלנו כך אנחנו מבצעים אופטימיזציה תמידית לאותם 150 אנשים שנמצאים הכי קרוב אלינו בגרף החברתי ("החברים"). פייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות אחרות מייצרות עבורנו סוג של תוכניות ריאליטי בהן אנחנו נדרשים בכל שלב נתון לבחון את "התועלת" שאנחנו מפיקים מהקשרים החברתיים שלנו מול החלופות הקיימות "בשוק" החברים. הנגשת הקשרים החברתיים לרמת הקליק מאפשרת לנו בסופו של דבר ליזום עוד ועוד קשרים חדשים על חשבון קשרים שמוצו או נזנחו בשל תועלת הולכת ופוחתת.
תגיות: דונבר, המספר של דונבר, טוויטר, סוציולוגיה, פייסבוק, קשרים, רשתות חברתיות
אם אהבת את הפוסט אני ממליץ לך להרשם לקבלת עדכונים מהבלוג במייל או ברסס ובנוסף אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.






1. אתה מניח שיש מתאם טוב בין "חברים ברשת החברתית" לבין חברים אמיתיים, או בין אנשים שאתה בקשר "אמיתי" איתם. OTOH, הטענה לא נראית לי נכונה במיוחד. מכיוון שכך, הייתי משנה את המושג "חברים" שהשתמשת בו. (מבחינה זו אגב, הגישה של טוויטר הגיונית יותר, ולקשר משמעות פרקטית).
2. מקריאה שטחית בויקיפדיה: השימוש שאתה עושה ב"מספר של דונבר" נראה לי שונה מאוד מההסבר המקורי שלו. מעבר לכך, המספר של דונבר הוא לא מבוסס היטב מחקרית, והדיון בו, בעוד שהוא נראה אינטואיטיבית נכון, מבוסס הרבה על נפנופי ידיים
3. למיטב ידיעתי (=שמעתי על זה איפושהו), ומנסיוני האישי, קשרים ברשתות חברתיות נמחקים לעתים רחוקות (וכמובן שיש יוצאי דופן). מכאן שהרעיון על "שיפור תמידי" ב 150 הקשרים הטובים דורש קצת יותר הסבר.
שורה תחתונה: יש הבדל משמעותי מאוד בין קשר חברי, לבין קשר בטוויטר, לבין קשר בפייסבוק. קשה לדעתי להכליל טענות מ"עולם" אחד לשני.