אפליקציות ווב מול אפליקציות נייטיב במכשירי סמארטפון

פורסם בתאריך : 16.11.2009 // נושא : מובייל

שוק האפליקציות למובייל לוהט. אפל מדווחת על מעל 100,000 אפליקציות באפסטור בעוד גוגל משיקה בקול תרועה רמה עוד מכשיר ועוד מכשיר שמתבסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד. התחרות על קהל המשתמשים מתחממת ובהתאם נערכים גם מפתחי האפליקציות למובייל.

בישראל אם באייפון כבר התבססה לה קהילת מפתחים מסיבית כשבישראל הקטנה כבר נפתח מרכז פיתוח בחסות פלאפון, נראה שאותו תהליך יתרחש גם לגבי מערכות ההפעלה האחרות, בין אם אנדרואיד של גוגל שצפוי להציף את השוק העולמי בשנה הקרובה או הבלאקברי שתופס חלק ניכר ממשתמשי הסמארטפונים בארה"ב ואולי (לפי התכנונים של אורנג') צפוי לתפוס גם כאן חלק ניכר ממשתמשי העולם העסקי.

סמארטפון | סמארטפוני

אפליקציות נייטיב

כשמדברים על אפליקציות למובייל ישנם שני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הוא המודל שהציגה אפל עם אפליקציות נייטיב. אפליקציות נייטיב הן אותם אפליקציות שדורשות הורדה למכשיר ספציפי כשהאפליקציה רצה ברובה על-גבי המכשיר (יש אפליקציות שרצות על המכשיר באופן מלא ויש כאלה שהן היברידיות ורצות על המכשיר ושולפות נתונים אונליין מהאינטרנט). שיטה זו מבוססת על מודל עסקי של קנייה חד פעמית לטובת שימוש כמעט בלתי מוגבל.

יתרונות

היתרון הראשי של השיטה הזו הוא בעיקר ברמת ה-performance של האפליקציה (מהירות תגובה, תצוגה, שליפת נתונים וכיוב'). אין צורך להרחיב בנושא זה שכן היתרון בהתאמת האפליקציה למכשיר הספציפי (ומערכת ההפעלה הספציפית) ברור.

היתרון השני של השיטה הזו היא היכולת של המפתחים לשווק את האפליקציה באמצעות האפסטור (או האנדרואיד מרקט ודומיו) שכן שם מתבצעות רוב רכישות האפליקציות וזהו מקור הרווחים העיקרי של המפתחים בשלב זה.

בנוסף, אפליקציות נייטיב שנמכרות באפסטור (או באנדרואיד מרקט) חוסכות מהמפתחים את ההתעסקות בתחום הבילינג (המפתחים זכאים ל-70% מהרווחים בגין רכישת האפליקציה שפיתחו כשאלה מועברים ישירות מאפל או גוגל).

היתרון הרביעי והאחרון הוא הנגישות המתמדת לאפליקציה ללא צורך בחיבור לרשת האינטרנט.

חסרונות

על אף היתרונות שהצגתי נראה שיש למודל הזה שלושה חסרונות עיקריים:

החסרון הראשון הוא כאמור העמלה שגובות אפל וגוגל בסך 30% על רכישת האפליקציה מתוך האפסטור.

החסרון השני נעוץ בתהליך האישור הארוך והמסוברבל שדורשת אפל בכדי לשלב את האפלקיציות באפסטור (תהליך שיכול לקחת חודשים ארוכים).

החסרון השלישי, ואולי אף המשמעותי ביותר בכל הנוגע לאפליקציות נייטיב הוא השוני העצום בין המכשירים והצורך של המפתחים להתאים את האפליקצייות השונות לסוגים שונים של חומרה ומערכות הפעלה (אייפון, WM, אנדרואיד, WebOS, סימביאן, בלקברי).

אפליקציות ווב למובייל

אפליקציות ווב, בניגוד לאפליקציות נייטיב, הן אפליקציות שנמצאות על גבי רשת האינטרנט ופועלות דרך הדפדפן לאחר שהותאמו אליו באופן ספציפי.

יתרונות

היתרון הראשון של אפליקציות ווב הוא שהן עומדות בפני עצמן ואינן דורשות אישור או התאמה של אף גורם (כדוגמת אפל).

יתרון שני הוא שהן אינן דורשות הורדה (חסם בפני עצמו).

יתרון שלישי נעוץ בעובדה שתהליך התאמת האפליקציה למכשירים שונים מצטמצם משמעותית למספר המצומצם יחסית של דפדפנים בשוק המובייל.

היתרון הרביעי והאחרון הוא שמפתחי אפליקציות הווב למובייל מקבלים 100% מהרווחים מבלי להתחלק עם צדדים שלישיים.

חסרונות

החיסרון הראשון של אפליקציית הווב נובע מאיטיותה בשל תשתית סלולרית בעלת נפח קישוריות מוגבל.

החיסרון השני שלה נובע מהיותה זמינה אך ורק בעת קישור לאינטרנט (או שיש חבילת גלישה או שמתבססים על רשתות wi-fi חינמיות.

החסרון השלישי הוא המוגבלות (היחסית) של אפליקציות ווב להשתמש בחומרה הספציפית של המכשיר (רטט, אקסלומטר וכו')

פיתוח אפליקציות נייטיב – ווב – הייבריד

מה צופן העתיד?

אם תשאלו לדעתי בשנים הקרובות נראה יותר ויותר אפליקציות ווב שכן המודל ה"מייקרוסופטי" של התקנת אפליקציות ע"ג המכשיר נכחד לאט לאט. מה גם ברמת השוק נראה שלמפתחים ימאס להעביר לאפל וגוגל אחוז כה ניכר מרווחיהם (30% זה פשוט המון) עבור "אישור" האפליקציה. סוגייה נוספת שתומכת במסקנה שלי היא העלייה המתמדת בכמות המכשירים המחוברים באופן קבוע לאינטרנט. אם אני קורא נכון את המפה אני מעריך שבפרק הזמן של השנתיים הקרובות נראה יותר ויותר אפליקציות ווב לעומת היתרון המובנה של אפליקציות שמשווקות מתוך חנות.

אנקדוטה לסיום : ניתן להקביל את השיפט מאפליקציות נייטיב לווב למעבר מאתרי on-deck של הספקיות הסלולריות למודל off-deck של שחקנים עצמאיים.


תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

אם אהבת את הפוסט אני ממליץ לך להרשם לקבלת עדכונים מהבלוג במייל או ברסס ובנוסף אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.

3 תגובות לפוסט : “אפליקציות ווב מול אפליקציות נייטיב במכשירי סמארטפון”

  1. מאת אג:

    עוד מספר סוגיות:
    1. חסרון נוסף לאפליקציות web לעומת native: ה- look & feel ויכולות. בד"כ אפליקציות native ירגישו "יותר בבית" וגם יוכלו לנצל יותר מיכולות המכשיר.
    2. יש תחום ביניים שלם בדמות אפליקציות Java עליו לא דיברת.
    3. מעבר לנקודה 1, היום מספר רב של browsers על מכשירים אינם סטנדרטיים וחסרי יכולות. בעת כתיבת אפליקציית web המצב יכול להיות יותר גרוע מאשר הוספת תמיכה ב ie6.

  2. מאת Raful:

    רוצה לחדד את נקודה 3 של אג, ועוד יותר את נקודה 1:
    כשיש למכשיר מסוים יכולות מסוימות, אפליקציות web לא יכולות בד"כ לנצל את היכולות האלה בצורה חלקה וטבעית, אם זה מצלמה, אם זה חיישנים, ואם זה מסך מגע.
    אני חושב שיכול מאוד להיות שנראה יותר אפליקציות web, אבל מקומן של האפליקציות native שמור ומובטח.

  3. מאת גיל:

    מאמר מצוין!
    הזדמנות טובה להמליץ על Yahoo! Blueprint המאפשר בניית אתר אינטרנט (קשה לקרוא לו אפליקציה..) היודע להתאים את עצמו לכל מכשיר קצה נייד יחד עם ניצול יכולותיו של כל מכשיר (כמו ניגון וידאו, שירותי מיקום ומסך מגע).
    והנה אפילו אתר אינטרנט ישראלי המשתמש בשירות: http://a.sherut.net

רוצה להגיב לפוסט?