נכון, יש נימות ודרכים שונות כדי לאמר את מה שאנו רוצים לאמר, ומומלץ לרוב לכלול גם המלצות או הצעות לשיפור – אבל לפעמים כדאי מאוד לחזור לנקודת האפס (ראה את הבדלי הניסוח שלי ושל אפי "בניינים לא טובים, ראוי להרוס, ולא לשפץ"), סת' גודין כותב בדיוק על החשש של חברות חדשות להודות בטעויות שנעשו.

הפואנטה היא שביקורת באה ממקום כלשהו, מצורך או מהרגשה של אנשים – בין אם היא בונה, הורסת, לקקנית, חיובית או שלילית – או שאנשים אהבו את מה שיש לך להציע (ואת איך שאתה מציע אותו), או שלא.

עכשיו תורך לבחור איך להתעסק עם אלה שלא. פינס 140 טעתה כאן, ובגדול, לדעתי האישית.

זיגמונד

1. נכון אבל לא מציאותי. אדם עם הרבה נסיון, נותן מזמנו, כשרונו ומקצועיתיותו, אבל הוא לא בהכרח בא לפתור לכולם את הבעיות. אם אתה מגיע עם רעיון לא טוב, יכול להיות שיתחשק לו לשבת איתך ולמצא פתרון טוב, יכול להיות שהוא עסוק מדי. רעיון טוב לא תמיד קופץ בשניה של מחשבה.. ברור שעדיף לתת פתרונות וביקורת בונה, אבל אם אין – עדיף ביקורת אמיתית מחיוך מנומס, ואם זה קשה לך, אל תהיה יזם.

2. הערך שביקורת שלילית מעלה הוא כפול: הרעיון שלך מחורבן, וכדאי שתחשוב על דרך טובה יותר לפתור אותו, והדבר השני הוא שתדע, שתמיד יהיו אנשים שיחשבו שהרעיון שלך מחורבן (רשת חברתית לסטודנטים? מה? זה לא יעבוד!) – אבל אתה צריך להאמין במה שאתה עושה ולהבין שלא כולם יסכימו איתך.

3. ראה 1.
4. זו בדיוק הבעיה. מגיע בן אדם עם נסיון – מוכן לתת את הנסיון שלו, האם הוא אחראי על ציפור נפשו של היזם?
5. יש גם כאלה, אני מסכים, ויש כאלה שנותנים לך את נקודת השקפתם כאנשי מקצוע עם נסיון. אתה כיזם צריך לבחור למי להאמין.
6. ממש לא, היא מורידה את כמות היזמים אבל מעלה את כמות המיזמים הטובים, מונעת בזבוז זמן וכסף של היזמים והאנשים מסביבם.

כל מה שאמרתי מסוכם בפשטות בוידיאו הזה:

http://www.youtube.com/watch?v=unkIVvjZc9Y

אגב, כל מי שאומר שהוא רוצה ביקורת בונה ולא ביקורת הורסת זה מישהו שלא יודע לקבל ביקורת, בונה או הורסת.

אוף רקורד- עיצוב ממש יפה לבלוג. אחד המרשימים שנתקלתי בהם.