עומר פרצ'יק

שמי עומר פרצ'יק, יזם וסטודנט באוניברסיטת תל-אביב למשפטים וראיית חשבון. מנוסה בתחום השיווק באינטרנט. מתעניין מאוד בעולם היזמות והאקו-סיסטם של תעשיית ההון סיכון. המטרה של הבלוג היא לעורר שיחות מעניינות ומאתגרות בנושאי יזמות, טכנולוגיה ושאר ירקות. אני מקווה שתהנו ותשתלבו בשיחה :)

רוצה לדעת עלי מעט יותר?

14 תגובות לפוסט : “העסק הראשון שלי – האם גם אתה יזם מלידה?”

1. מאת lior:

   15/05/2009 בשעה 16:20

   מה שלא התייחסת אליו בפוסט הזה ולדעתי זה הדבר הכי מעניין, זה מה היה המניע של ילדים בגיל כל כך צעיר ללכת ולעשות דברים לא שכיחים שכאלה.
   אני יודע שאצלי זה היה כי אמא שלי לא הסכימה לקנות לי צעצועים ויותר מאוחר כדורסל וכדורגל (או לפחות בכמויות שרציתי) אז החלטתי לעשות מספיק כסף בעצמי בשביל שאוכל לקנות את הדברים האלו. חוץ מזה שברגיל ההכנסה שלי עמדה על בערך 200 ש"ח לשנה מכספי יומהולדת. כייף להכפיל את זה בחודש אחד.
2. מאת ארתור:

   15/05/2009 בשעה 16:20

   חח יפה יפה, אני ממש לא יזם
3. מאת אלון גורג'ס-ליפליס:

   15/05/2009 בשעה 16:46

   אני חושב שיזמות היא תכונת נרכשת.

   מה שכן מועדד יזמות בגיל צעיר זה בעיקר תמיכה ואישור מההורים, בהנחה שהילד תופס את ההורים כגורם מנחה בחיים.
   אני חושב בכלל שילדים מאוהב אוהבים אתגר וניסיונות. עם הגיל ישנם דיכויים רבים, שבצדק או לא, מצד הסביבה המשפיעה על הילד ש"מונעים" ממנו להוציא את היזם שבו.
   תמיד יש את אלה בחבר'ה שאומרים "יש לי רעיון ממש אדיר אבל אין לי אומץ ללכת על זה".
   הרבה יזמות מצד אנשים נמנעת בשל מחסור בידע – איך להוציא לפועל רעיוןו/או פחד מסיכון. כאן לדעתי טמונה הבעיה העיקרית. יצירתיות ומקוריות לא חסר, בטח שלא בקרב ילדים.

   דבר נוסף שהופך יזם ליזם טוב, לעניות דעתי, הן יכולות ניהול טובות: יכולת לחלק ולהקצות משאבים, לדעת לבקש ייעוץ ולדעת לפנות למקומות הנכונים, לדעת להתעניין וללמוד, להכיר בעובדה שתמיד יש מה ללמוד. יחסי אנוש לא הזיקו מעולם, וכו'.
   אפשר להתווכח אם אלו הן תכונות גנטיות או לא. אני נוטה לחשוב שלא. קריאה לא מרובה על תפיסה ולמידה בספרות פסיכולוגיה מלמדת על השפעה עצומה של הסביבה על הפרט – גישה שאני מאמין בה.

   אני חושב שיוזמה היא מכלול שמורכב מהרבה מאוד תכונות שקומבינציה איכותית שלהן יוצרת יזם טוב: דימיון, דינמיות, נחישות, חשיבה, למידה, קור-רוח, יכולת לקבל החלטות, תקשורת וכו'. ושוב אומר שאני לא חושב שאלו תכונות מולדות, אבל ייתכן והן נרכשות לכל אורח החיים שלנו, החל מינקות ועד אולי הרבה מעבר לתיכון.
4. מאת יובל שושן:

   15/05/2009 בשעה 17:27

   לדעתי זו תכונה הקיימת אצל כל אחד אך באה לידי בטוי אצל אנשים שונים ברמות שונות (אם בכלל). השאלה היא באמת עד כמה אנחנו מפתחים אותה כבר בגיל צעיר. אצלך ואצל ליאור (ואנשים אחרים שהוזכרו בפוסט), לדוגמה, זה בא לידי ביטוי בגיל מאוד מאוד צעיר וזה באמת מרשים.
5. מאת אור-טל קריתי:

   15/05/2009 בשעה 18:15

   האם יזמות היא תכונה תורשתית?? התייחסתי לכך בפוסט הנ"ל. אבל כן, אני מאמינה שיזמות היא תכונה מולדת ותורשתית.
   למרות זאת, אין ספק שאפשר ללמוד חשיבה יזמית ולעורר רוח יזמית גם אצל מי שלא נולדו עם זה או בסביבה המעודדת יזמות באופן טבעי.
   האמת היא, שבגלל זה אני פועלת להקמת בית ספר (יסודי) ליזמות ברמת-גן…
6. מאת אורי גושן:

   15/05/2009 בשעה 18:38

   אחלה פוסט,
   מסכים שמדובר על תכונה נרכשת,
   ומחזק את החשיבות של החשפות ופיתוח התכונה בגיל צעיר.
   כשמדברים על יזמות מדברים על אורך חיים – לא פחות, וככזה חשוב לעודד ולחזק תוכניות המתמחות בנושא, כגון:
   יזמים צעירים, מועדון יזמות בבינתחומי, תכנית זל בבינתחומי ועוד שלל תוכניות רבות שלא ציינתי.

   בגיל צעיר, תחושת העשייה והבאת נושא כלשהו משלב החשיבה ותכנון ליישום, היא אדירה ויש לה משמעות בונה בהמשך הקריירה ותפישת החיים באופן כללי.
7. מאת לימור:

   15/05/2009 בשעה 20:18

   סיפורים מעניינים!
   אם תעשה איזה עץ יזמות משפחתית לדעתי תגלה איזה אבא, סבתא, דוד, סבא רבה שהוריש זאת, במיוחד בגיל צעיר. אבל יש מקום אצל אנשים מסויימים לפתח את זה.
8. מאת De-Panther:

   15/05/2009 בשעה 21:48

   אור-טל, אחלה יוזמה!
   כבר יצא לנו לדבר בעבר על זה שבחינוך צריכים לדאוג לדברים כאלה.

   לדעתי, יזמות זו תכונה נרכשת.
   העובדה שיש ילדים שמראים את זה בגיל צעיר, זה משום שהיה משהו שדחף אותם לעשות כך.
   בנוסף, בגיל צעיר אין הרבה מגבלות שקיימות מאוחר יותר, לכן גם יותר קל להכנס לזה.

   בכלמקרה, הרשומה הזו גרמה לי לנוסטלגיה, ואני אוהב נוסטלגיה
9. מאת lior:

   16/05/2009 בשעה 2:25

   אני חושב שיזמות זה קצת תכונה נרכשת וקצת גנטיקה. נסיבות החייים ביחד עם האופי המתגבש שלך מובילים אותך ליזום דברים בגיל צעיר.
10. מאת ניר קוריס:

    16/05/2009 בשעה 12:29

    פוסט יפה, מעניין וחשוב!
    אני את היזמות שלי התחלתי ביסודי א-ד במסגרת מגורי בצרפת.
    מכרתי קלפים של כל מיני סלבס וספורטאים, אחר כך סוכריות אומץ-חומץ, אחר כך עיתון לכל ילדי השליחים הישראלים בצרפת.

    כשחזרתי לארץ בכיתה ה' המשכתי למכור בנסיון לשחזר את ההצלחה שהיתה לי ביסודי בחו"ל
    יותר מאוחר בגיל 16 התחלתי למכור דומיינים בעיקר בארץ ועשיתי הרבה מאוד כסף גם במונחים של היום זאת היתה יותר מיזמות של ילד.

    אני באמת אוהב להיות יזם בכל דרכי אני כזה ושמח לעודד אחרים לגלות את האפשרות הזאת.
    ליזמות אין גיל.

    בהצלחה לכל היזמים, קראתי הכל וזה באמת מרשים!
    ניר קוריס
11. מאת עידן לוצקי:

    16/05/2009 בשעה 13:05

    אני זוכר שביסודי תמיד לקראת כניסת השבת, הייתי קופץ עם חבר למכולת ליד הבית ולוקח את כל המקומונים החינמים שנשארו עוד לבעל המכולת ואנשים לא לקחו, רגע לפני שהוא סוגר את המכולת.

    היינו מסתובבים איתם בין הבתים בכל מיני שכונות בעיר ומביאים אותם לאנשים עד הבית תמורת חצי שקל למקומון. יצא לנו להרוויח מזה כמעט 10 שקל לכל אחד בכל יום שישי!

    אחר כך, בימי ראשון, היינו מגיעים עם הכסף שאספנו בסופ"ש למכולות וקונים חפיסות של סופרגול (או איך שזה נקרא אז המדבקות של השחקני כדורגל), הולכים הצידה ומתחילים לשחק עליהם
12. מאת מרווה הפימגנטים:

    16/05/2009 בשעה 13:28

    לא מולדת, נרכשת. היכולת להנדס לעצמך את הסביבה נובעת מעוצמה פנימית, מודעות למי שאתה ומה שאתה מסוגל והיכולת והאומץ ללכת על הזדמנויות כנגד הזרם המרכזי שבעיקר מחפש קונפורמיזם.

    עם זאת, רבים מהיזמים המתחילים/טרם הצליחו שאני מכיר מתלהבים יתר על המידה, ובצורה לא פרופורצינאוילת. חושבים שהם גילו את הגביע הקדוש והופכים להיות קואצ'רים, מדריכי "איך לעשות כסף באינטרנט", יועצים וכד'. כל המטא-ביזנס האלו לא באמת מייצרים ביזנס, אבל כן מחזיקם את היומרה.
    זה קצת כמו מאסרנטים שעושים עבודת מחקר על יזמות, בעודם חיים על מלגה של 3000 שקל לחודש, במעונות, בגיל 28, מקווים להמשיך לדוקטורט על "איך להתעשר".

    אנשים מתמכרים לחלימה, לאו דווקא לחלום. ומחלום לחלום, הם קופצים, לא יציבים
    לא משקיעים את הזמן והמחקר הנחוץ..ובעיקר, הולכים עם הזרם המיינסטרימי של היזמים עצמם.
    טוויטר הוא דוגמא מצויינת לחברה שמייצרת באז לעצמה מבלי להיות רווחית, לתת ערך מוסף משמעותי (אפילו את מנוע החיפוש שלהם הם לא פיתחו), ומנסה להמכר במאות מליוני דולרים דרך שמועות. כל תעשיית האינטרנט הזו, מייצרת אפליקציות לחיבוריות של בלוג לטוויטר, לפייסבוק, לפיקסה לדלישוס ול5 הבלוגים של "היזם".
    אני מוצא את זה בזבוז של משאבים. לא שונה מסיפורי ההצלחה , שהיזמים מתחמקים מהם, של אלו שהלכו ולמדו הנדסת חשמל 4 שנים והצליחו למצוא קובייה באינטל שמשלמת משכורת נאה. פיכס, שכירים.

    במקביל, בסין ישנן רשתות חברתיות יותר גדולות, יותר מוצלחות והכי חשוב – רווחיות שהתקשורת והבאז היזמי בארץ לא מסקר.

    מה גם, שאם מסירים את המדבקות של הפרסומת לפיצה, פספסת בעצם את רוב השוק.

    אנשים מתמכרים לחלום של הון רב ללא עבודה קשה, של הצלחה מהירה, וממנו מדלגים מקונספט לקונספט, מתמכרים לחלימה. לא לעשייה. לדיווח, לא ליצירה.
    לבלוגים על יזמויות, המחוברים לכל הרשתות החברתיות והשירותים הנלווים בעולם. לדווח לעולם של מדווחים על זה שאתה שותה קפה ונשפך לך על המכנס, במקום פשוט לנקות אותו וללכת לעשות משהו פרודקטיבי.
    מתמכרים לפייסבוק, ואז לטוויטר, ואז לכתיבת מטא עליהם.
    מתחזקים אחד לשני את החלום, ופתחים עוד בלוג קואצ'ינג ויעוץ.

    ללא מהפכה רוחנית אמיתית, ללא תנועה אמיתית שלא מתוך מה אנשים חושבים, אין עקביות ואין מקוריות. יש טרנדים.

    וכן, פייסבוק לא רווחית.
    ותנחשו מה, גם לא טוויטר. לא הכניסו שקל, וכל שבועיים מפיצים שמועה לא מאושרת שהם עומדים להקנות.

    ופתאום יש משבר כלכלי, עוד בועה התפוצצה. איזו הפתעה.

    החכמה היא לקום ולנקות את המכנסיים, לא לשבת ולכתוב פוסט פילוסופי על מה זה אומר ואז לנהל דיון רשת על זה. רק ככה תמצא את עצמך עם מכנסיים נקיים וכסף בארנק. מחשבה בוראת מציאות, רק אם אתה לא מכור אלייה.

    (מצטער על הפוסט השלילי, אני פשוט מרגיש צורך לאזן)
13. מאת מרטין סבג:

    16/05/2009 בשעה 21:14

    פוסט מאוד מעניין ואני מזדהה עם המון.
    בגיל 11-12, יחד עם ילדה מהכיתה היינו עושים הופעות ליצנות והפעלה לימי הולדת של ילדים והרווחנו כסף לא רע. המשכתי דרך מכירה של פירות הדר שהיינו קוטפים מעצים ליד הבית בדוכנים ומעגלה בשכונה.
    המשכתי במתן תספורות ושיעורים פרטיים בתיכון וכל היוזמות הללו דיי הוקפאו או יותר נכון הוסבו ליוזמות עבור הצבא במהלך השירות.
    כל זה פרץ בתודעה עיסקית הרבה יותר אחרי השיחרור, עת גיליתי שבעזרת קשרים אני מסוגל ליצור עסקים (מכאן האמונה הגדולה ב-NETWORKING).
    העיניין הוא שאני הרבה יותר פרגמטי מרעיונות "בועה" ולכן אני מסכים עם קודמי. אני הרבה יותר מאמין ב"כלכלה ישנה", קרי, קנה בשקל, תמכור ב-10 ותעשה את ה-3% רווח…..:)

    כיום אני עובד על מספר מייזמים, בין אם "חומריים", קרי מוצר שעלות ה-BOM שלו ידועה + רווח שווה למחיר היעד ובין אם מייזמים אינטרנטיים ב-WEB 3.0 ששם ה"בשורה" לאינטרנט היא גדולה מאוד והמודל העיסקי, אם כי, ברור, הוא הרבה פחות "מלהיב".

    יישר כח.
    מרטין
14. מאת בלוגיק: הפוסטים הנבחרים של השבוע מהבלוגספירה הישראלית | Newsgeek:

    22/05/2009 בשעה 13:35

    [...] השבוע עם פוסט מעולה של עומר פרצ'יק על יזמות מלידה. עומר מספר על העסק הראשון שלו, אותו הוא פתח בגיל 7, [...]