מאש-אפ, טוויטר פלטפורמות ומה שביניהם
פורסם בתאריך : 24.01.2009 // נושא : אינטרנט
אהלן חברים, מצטער שנעלמתי לאחרונה. מי מכם שלא שמע, יצא לי לאחרונה לעבוד על פרויקט ההסברה של Help Us Win (שבטח כבר שמעתם עליו ואני מעריך שאקדיש לו פוסט בהמשך). אז אגש ישר לעניין.
מאש-אפ ו-ווב 2.0
אחד המאפיינים הבולטים של עידן ה-Web 2.0 הוא האינטראקציה שמתקיימת בין אתרים ושירותים שונים על גבי רשת האינטרנט. בזמנו תיאר את זה אחד מנביאי ה-Web 2.0 (טים אוריילי אם זכרוני אינו מטעני) שבראשית, אפשר היה להמשיל את האינטרנט לקבוצת איים נפרדים בה כל אי מספק לגולשיו את התוכן באופן עצמאי. עם עליית ה-Web 2.0 החלה תופעת ההתכנסות (convergence) והגבולות הברורים בין האתרים, כפי שהופיעו בעידן ה-Web 1.0 החלו להיטשטש. הטשטוש התבטא בכך שאתרי האינטרנט השונים החלו ליצור קשרים אחד עם השני תוך שילוב תכנים ומשתמשים חיצוניים בתוך האתר שלהם. המינוח המקצועי לקשר שנוצר שבין האתרים השונים הוא מאש-אפ (MashUP).
מה זה מאש-אפ
מאש-אפ, למי שלא מכיר, מעצם הגדרתו הוא חיבור של מספר שירותים מקוונים שונים (Web Services) למקום אתר אחד תוך שילוב של בסיסי נתונים חיצוניים (דוגמא טובה למאש-אפ היא היכולת לייבא אל רשימת החברים שלכם בפייסבוק את רשימת אנשי הקשר מג'ימייל). לסיכום אפשר לומר שהמאש-אפ הוא בעצם מענה מתוחכם לצורך בסיסי של של אתרים ושירותים להרחיב את השימושיות (באמצעות הוספת פיצ'רים) הקיימים בו באמצעים הטמעת שירותים חיצוניים לנוחיות המשתמש.
מאש-אפ ככלי שיווקי
כאמור, מאש-אפ הוא כלי טכנולוגי המאפשר ניידות של מידע אך כמובן שגם יש לו השלכות בתחום השיווק. אם בעבר הדגש הושם על ייחודיות המידע, עדכניותו כעת החוויה שיכול להעניק כל אתר תוכן (או לחלופין סטארט-אפ) עשירה בעשרות מונים. היכולת לשלב מאפיינים חברתיים, תכנים חיצוניים ופיצ'רים מתקדמים בהטמעה קלה ופשוטה של רכיבים בתוך האתר מעצימה את חווית הגלישה, ממקסמת זמן את השהות ומעצימה את ערך המותג. עם זאת מומלץ לשים לב כי אליה וקוץ בה. שילוב לא מושכל של מאש-אפים לא רלוונטיים יכולים ליצור אפקט הפוך מן הרצוי, להעמיס על הגולשים ולגרום להם לאבד את העניין באתר. על כן חשוב מאוד לשלב שירותים חיצוניים רלוונטיים בעלי ערך מוסף משמעותי למשתמש. אספקט שיווקי נוסף הוא היכולת להפיץ את התוכן של האתר\שירות שלכם באמצעות מתן ממשק חיצוני (API) לאתרים אחרים ברשת.
טוויטר Case Study
כדוגמא לממשק חיצוני (API) מוצלח אפשר לבחון את טוויטר. אחד המאפיינים הבולטים ביותר להצלחה של שירות המיקרו-בלוגינג הנפלא הזה הוא היכולת לשלוף את הטוויטים באופן קל ופשוט מתוך ה-API ולשלבו באתרים השונים (כמו שאתם יכולים לראות בהאדר של הבלוג שלי). מחד ה-API של טוויטר ייצר אקו-סיסטם שלם של אפליקציות דסקטופ שמאפשרות לקרוא ולעדכן סטאטוסים. מהצד השני ה-API של טוויטר מאפשר לאתרי תוכן גדולים (כדוגמת CNN) לבצע עדכון אוטומטי של שורת הסטטוס שלהם בכל פעם שעולה תוכן חדש לאתר שלהם (ראה ערך בוטים). ולבסוף קיימת לכל בעל אתר לשלב את הסטטוס שלו ב-פייסבוק באמצעות שורת קוד פשוטה . כל אלה מאפשרים מאפשרים ל-טוויטר להגדיל את החשיפה שלהם באופן משמעותי, לפנות לקהלי יעד שונים ומגוונים ומהווים, בסופו של דבר, הפלטפורמה השלטת לעדכונים ברשת.
מאש-אפ 2.0 – פלטפורמות נישתיות
לפי איך שאני רואה את העתיד, אנחנו צפויים לעבור אבולוציה מסוימת בתחום של המאש-אפים. השלב הבא, כפי שנראה לי, הוא השלב בו האתר הראשי של השירות (לדוגמא, טוויטר.קום) יהפוך רק לסייד-קיק של הפלטפורמה שנפרסת באופן אופקי על גבי כל הרשת. כלומר, הדגש יהפוך להיות על התאימות המקסימלית והממשק החיצוני על פני האתר המרכזי. טוויטר כאמור התחיל את התהליך הזה עם שורות הסטטוס אבל אין שום מניעה להרחיב את הקונספט לעוד ועוד תחומים אחרים כגון: מסחר אלקטרוני , ניהול משימות, ניהול חשבון בנק וכו'. כל אחד מהתחומים שציינתי (וכמובן שרבים אחרים) יכולים , באמצעות חזון ותאימות מקסימאלית, להפוך לפלטפורמה שנפרסת על גבי כל גבי האינטרנט. לגישתי, כל הסטארטאפים שנמצאים בשלבים הראשונים שלהם ועוסקים בשירותים הללו צריכים לחשוב ברצינות על איך להפוך את האתר\שירות שלהם לכדי פלטפורמה רחבה שתהווה סטנדרט בשוק. המודלים העסקיים לשירותים מסוג זה הם רבים ומגוונים (בהתאם למוצר כמובן) ולרובם יש אפשרויות רבות למוניטיזציה. הבהרה קטנה: קל לפול למלכודת המתבקשת שמה שאני מציע בפוסט הזה כבר קיים היום דה-פקטו באמצעות ווידג'טים שמאפשרים תפוצה רחבה של תכנים ושירותים על-גבי הרשת אבל צריך לעשות את ההבחנה, לפחות לדעתי, בין שירות שממורכז באתר אחד והווידג'טים שלו הם רק אמצעי הפצה לבין שירות שמתבסס על ביזור כשהאתר מהווה "משרדי ההנהלה".
סנונית ראשונה – ניידות מידע (Data Portability)
אחת הסנוניות הראשונות של התהליך הזה שאני מתאר כבר קיים היום והוא בעצם היכולת "לקחת איתך" את הפרטים האישיים שלך והחברים מאתר מסוים לאתר אחר באמצעות הפלטפורמות החדשות של גוגל (חבר-חבר אקא Friend-Connect ) ופייסבוק (Facebook Connect). כדי לדעת קצת יותר על התופעה הזו שמאפשרת לך לנדוד בין אתרים מבלי להזדקק לבצע הרשמה בכל פעם מחדש (כאמור "ניידות מידע") אפשר לראות את הסרטון הזה:
תגיות: api, data portability, Facebook connect, friend connect, google, helpuswin, mashup, web 2.0, ווב 2.0, ווידג'ט, ווידג'טים, חבר-חבר, טוויטר, מאש-אפ, מאשאפ, ממשק חיצוני, ניידות מידע, פייסבוק, פייסבוק קונקט, פלטפורמה, פלטפורמות, פרינד קונקט, שיווק באינטרנט
אם אהבת את הפוסט אני ממליץ לך להרשם לקבלת עדכונים מהבלוג במייל או ברסס ובנוסף אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.






נושא חשוב. נשמע על זה עוד הרבה.
מה שצריך להדאיג אותנו זה שלא כל הרשתות מאמצות את הפרוטוקולים הפתוחים של DataPortability. לדוגמא פייסבוק אמנם נהנים להציג את עצמם כחלק מהמאמץ הזה ל- OpenWeb אבל בנתיים הפלטפורמה החדשה שלהם היא קניינית ולא בדיוק תואמת לסטנדרטים של DataPortability.
הצד החיובי הוא שטוויטר הודיעו סופסוף שהם מתחילים להשתמש בפרוטוקל פתוח כדי לאמת את המשתמשים שלהם – oAuth (גם משתייך ל- DataPortability). עד עכשיו כל האתרים שמשתמשים ב- API של טוויטר דורשים שם משתמש וסיסמא – וזה גרוע מאוד ויצר לא מעט בעיות אבטחה לטוויטר – Anti Password Pattern
זוהי תופעה רעה אבל היא מלמדת שהמשתמשים משתוקקים לקישוריות ולפתיחות הזאת בין האתרים עד שהם מוכנים לתת את הסיסמאות שלהם!
תודה על הפוסט,
הדר
עומר פוסט יפה. אשמח לשמוע בפוסט נפרד על איך נלחמים בחלקים הפחות נחמדים של השירותים האלה (חשיפת יתר, צנזורה וכו')
דרור
צר לי להיות קצת debunker
אבל עד שלא יתחלף דור של מנמ"רים דינוזאורים
ערך ה"חזון ותאימות מקסימאלית" לא יתקיים.
אני אישית עדיין לא הבנתי את openID או את data portability
והסרטון לעיל. מה גם שכל חיבור שלהם עם אתר גדול בא עם הגבלים, ע"ע פייסבוק
פוסט מעניין, תודה!
בקשר לטוויטר, יש לי שאלה שלא ממש קשורה לנושא הפוסט – מה המודל העסקי שלהם?
אהלן @הדר וייס, ,
תודה לך על התגובה.
החכמתי, תבוא כל יום!
@דרור אנגל, כנראה שיש צורך בניהול הרשאות בכל מיני רמות חשיפה שיהיו נתונות למתשמש.
עם זאת אני לא מכיר לעומק את הסוגיה ובאמת מעניין לקרוא על החזון של ניידות המידע בתחום הזה.
@אילן פאר, אני מסכים שאותם מנהלי מערכות מידע עתיקים מהווים סוג של חסם אבל בעיקר גישות מונופוליסטיות וקריאה לא נכונה של השוק הם הגורמים העיקריים לתופעה.
ומה לא הבנת?
@פבל ישראלסקי, נראה לי שגם הם לא באמת יודעים.
אבל ברצינות, אם גייסו לפני כמה ימים לפי שווי של 250M כנראה שיש להם איזה משהו ביד.
צודק, אם פייסבוק היו מוכנים לשלם עליהם חצי מיליארד דולר כנראה שהם באמת שווים משהו