ערוצי השקעה: קרנות הון סיכון, אנג'לים, חממות טכנולוגיות ושותפים אסטרטגיים

פורסם בתאריך : 09.04.2009 // נושא : השקעות

מעבר לצורך הקריטי במימון ישנו ויכוח עתיק יומין באשר לאופי המממן. על פי רוב ישנם ארבעה ערוצי מימון חיצוניים (שלא ע"ב ההון העצמי של היזמים וגיוס ממשפחה וחברים).

קרנות הון סיכון (Venture Capital)

הראשון בחבורה והשחקן המוכר ביותר בשוק הוא ללא ספק קרנות הון הסיכון. הקרנות שצמחו בישראל בשנות ה-80 והגיעו לשגשוג לקראת סוף שנות התשעים הן ללא ספק האפיק המוכר

(אם כי הנוקשה ביותר בחלק מן המקרים) להשגת מימון חיצוני לסטארט-אפים. היתרונות של הקרנות הון סיכון מוכרים לכולנו : כיס עמוק, ידע ויכולות ניהוליות יוצאי דופן ורשת קשרים עניפה בכל העולם. במקביל לקרנות הון הסיכון גם לא מעט חסרונות שביניהם הקושי לגייס מימון, הדרישה לייצר הון במינימום סיכון, ובעיות נציג כאלה ואחרות שיש לקרן מתוקף היותה משקיעה את כספם של אחרים.

כמה כללי אצבע בנוגע לקרנות :

1. אם ברצונך לגייס סכום לא גדול במיוחד (עד 2 מליון דולר) לא בטוח שקרן הון סיכון היא הערוץ המועדף עבורך ושווה לשקול לפנות לערוצי השקעה אחרים.
2. חשוב מאוד לבחון את הדינמיקה עם אנשי הקרן בדגש על השותף שמולו אתה עובד. בסופו של דבר, אם תצלח את כל תהליך ההשקעה, נציג של הקרן ישב אצלך בבורד וכדאי מאוד לשמור על תקשורת בריאה ואפקטיבית.
3. אם יש לך אפשרות להשיג מימון מאחת הקרנות המובילות בארץ כמו סקויה ישראל, כרמל ונצ'רס או DFJ תמיר פישמן – מומלץ!

אנג'לים (Angels)

במצב השוק העכשווי אנג'לים מהווים את הערוץ הנגיש והנוח ביותר לגיוס. על פי רוב אנג'לים משקיעים סכומים לא גבוהים במיוחד אך בעידן האינטרנט רוב הסטארטאפים לא דורשים מימון ראשוני גבוה במיוחד. לאלה שדווקא כן צריכים מימון מסיבי יש פתרון בדמות קבוצות משקיעים _(אנג'לים) שמגיעים בד"כ עד לתקרה של 2.5M$ פר השקעה. מי שרוצה לקרוא עוד על ההבדלים שבין גיוס מאנג'לים לקרנות הון סיכון מוזמן לקרוא את הפוסט שפרסמתי באוקטובר.

שותפים אסטרטגיים (Stratigic Partner)

לפני מספר שבועות השתתפתי באירוע הפתיחה של מועדון היזמות של אוניברסיטת ת"א העונה לשם Beehive. באירוע הפתיחה זכינו להרצאת אורח של מר דן וילנסקי, יזם ויו"ר Applied Materials ישראל. ההרצאה גוללה את סיפור חייו המרשים של מר וילנסקי כיזם סדרתי ובו בעת שילבה גם את דעתו ביחס לשיטת החינוך בישראל (החשיבות של חינוך טכנולוגי על פני מקצועות הצווארון הלבן), הצורך בחשיבה מחוץ לקופסא והחשיבות של מודל עסקי מוכח.

בין הנושאים שנידונו דן הציג את המשנה שלו ביחס להשקעות של קרנות הון סיכון וביקר נחרצות את הקרנות שמחפשות להפיק הון מבלי ליטול כל סיכון. ביחס לעניין הזה הציג את הניסיון שלו בעבודה מול קרנות שהסבה לו עוגמת הנפש רבה. השיעור שלמד דן הוא שדווקא שותפות אסטרטגית עם חברה בינלאומית שיש לה גישה ישירה לשוק ומשאבים לא מבוטלים יכולה להוות בחלק מן המקרים חיבור האידאלי שבין חלום ומציאות. על אף שאני מבין את פוטנציאל החיבור שבין הדרייב ויכולת הפיתוח של היזם לבין היכולות שיווק והפצה של החברה אני באופן אישי לא מקבל את הגישה של מר וילנסקי שכן נראה שקשה לייצר שיתוף פעולה פורה בין שחקנים שבשלב הראשוני כבר נמצאים בעמדות כ"כ שונות. כל חברה קטנה יכולה באופן תיאורטי להערים קשיים אדירים על היזם מרגע שחשף לה את הפתרון שהוא מציע ונראה שעל אף כל ניסיון הגנה משפטי לא מן הנמנע שאי התאמה שכזו יכולה לחסל את סיכוייה של כל יוזמה.

חממות טכנולוגיות (Incubators)

חממות טכנולוגיה עוסקות לרוב במימון סטארט-אפים בתחומי מדעי החיים (65% לפי וויקיפדיה) ולרוב מספקות מימון יחסית מוגבל של בין 350 ל- 600 אלף דולר. עם זאת החממות הטכנולוגיות מאפשרות ליזמים, ברוב המקרים, להמנע מבירוקרטיות ומנהלות מיותרות ומאפשרות להם להתמקד בפיתוח המוצר ושיווקו. אפשרות של ימון בידי חממות קוסמת במיוחד בתקופות משבר משום שאותן חממות זוכות ליחס מועדף מן הממשלה בדמות הגדלת תקציבים ועידוד של המדינה ליזמויות. על כן לא מן הנמנע שדווקא היום ערוץ ההשקעה הזה הוא המהיר והמועדף על רוב היזמים.

תגיות: Beehive, אוניברסיטת ת"א שותפים אסטרטגיים, אנג'ל, אנג'לים, דן וילנסקי, השקעה, השקעות, חממה טכנולוגית, סטארטאפ, סטארטאפים, קרן הון סיכון, קרנות הון סיכון

אם אהבת את הפוסט אני ממליץ לך להרשם לקבלת עדכונים מהבלוג במייל או ברסס ובנוסף אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.