‫עומר פרצ'יק » אינטרנט‬

‫שלטון מבוזר או דמוקרטיה 2.0‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Sun, 24 May 2009 10:35:47 +0000

‫מאש-אפ, טוויטר פלטפורמות ומה שביניהם‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Sat, 24 Jan 2009 01:41:30 +0000

אהלן חברים, מצטער שנעלמתי לאחרונה. מי מכם שלא שמע, יצא לי לאחרונה לעבוד על פרויקט ההסברה של Help Us Win (שבטח כבר שמעתם עליו ואני מעריך שאקדיש לו פוסט בהמשך). אז אגש ישר לעניין.

מאש-אפ ו-ווב 2.0

אחד המאפיינים הבולטים של עידן ה-Web 2.0 הוא האינטראקציה שמתקיימת בין אתרים ושירותים שונים על גבי רשת האינטרנט. בזמנו תיאר את זה אחד מנביאי ה-Web 2.0 (טים אוריילי אם זכרוני אינו מטעני) שבראשית, אפשר היה להמשיל את האינטרנט לקבוצת איים נפרדים בה כל אי מספק לגולשיו את התוכן באופן עצמאי. עם עליית ה-Web 2.0 החלה תופעת ההתכנסות (convergence) והגבולות הברורים בין האתרים, כפי שהופיעו בעידן ה-Web 1.0 החלו להיטשטש. הטשטוש התבטא בכך שאתרי האינטרנט השונים החלו ליצור קשרים אחד עם השני תוך שילוב תכנים ומשתמשים חיצוניים בתוך האתר שלהם. המינוח המקצועי לקשר שנוצר שבין האתרים השונים הוא מאש-אפ (MashUP).

מה זה מאש-אפ

מאש-אפ, למי שלא מכיר, מעצם הגדרתו הוא חיבור של מספר שירותים מקוונים שונים (Web Services) למקום אתר אחד תוך שילוב של בסיסי נתונים חיצוניים (דוגמא טובה למאש-אפ היא היכולת לייבא אל רשימת החברים שלכם בפייסבוק את רשימת אנשי הקשר מג'ימייל). לסיכום אפשר לומר שהמאש-אפ הוא בעצם מענה מתוחכם לצורך בסיסי של של אתרים ושירותים להרחיב את השימושיות (באמצעות הוספת פיצ'רים) הקיימים בו באמצעים הטמעת שירותים חיצוניים לנוחיות המשתמש.

מאש-אפ ככלי שיווקי

כאמור, מאש-אפ הוא כלי טכנולוגי המאפשר ניידות של מידע אך כמובן שגם יש לו השלכות בתחום השיווק. אם בעבר הדגש הושם על ייחודיות המידע, עדכניותו כעת החוויה שיכול להעניק כל אתר תוכן (או לחלופין סטארט-אפ) עשירה בעשרות מונים. היכולת לשלב מאפיינים חברתיים, תכנים חיצוניים ופיצ'רים מתקדמים בהטמעה קלה ופשוטה של רכיבים בתוך האתר מעצימה את חווית הגלישה, ממקסמת זמן את השהות ומעצימה את ערך המותג. עם זאת מומלץ לשים לב כי אליה וקוץ בה. שילוב לא מושכל של מאש-אפים לא רלוונטיים יכולים ליצור אפקט הפוך מן הרצוי, להעמיס על הגולשים ולגרום להם לאבד את העניין באתר. על כן חשוב מאוד לשלב שירותים חיצוניים רלוונטיים בעלי ערך מוסף משמעותי למשתמש. אספקט שיווקי נוסף הוא היכולת להפיץ את התוכן של האתר\שירות שלכם באמצעות מתן ממשק חיצוני (API) לאתרים אחרים ברשת.

טוויטר Case Study

כדוגמא לממשק חיצוני (API) מוצלח אפשר לבחון את טוויטר. אחד המאפיינים הבולטים ביותר להצלחה של שירות המיקרו-בלוגינג הנפלא הזה הוא היכולת לשלוף את הטוויטים באופן קל ופשוט מתוך ה-API ולשלבו באתרים השונים (כמו שאתם יכולים לראות בהאדר של הבלוג שלי). מחד ה-API של טוויטר ייצר אקו-סיסטם שלם של אפליקציות דסקטופ שמאפשרות לקרוא ולעדכן סטאטוסים. מהצד השני ה-API של טוויטר מאפשר לאתרי תוכן גדולים (כדוגמת CNN) לבצע עדכון אוטומטי של שורת הסטטוס שלהם בכל פעם שעולה תוכן חדש לאתר שלהם (ראה ערך בוטים). ולבסוף קיימת לכל בעל אתר לשלב את הסטטוס שלו ב-פייסבוק באמצעות שורת קוד פשוטה . כל אלה מאפשרים מאפשרים ל-טוויטר להגדיל את החשיפה שלהם באופן משמעותי, לפנות לקהלי יעד שונים ומגוונים ומהווים, בסופו של דבר, הפלטפורמה השלטת לעדכונים ברשת.

מאש-אפ 2.0 – פלטפורמות נישתיות

לפי איך שאני רואה את העתיד, אנחנו צפויים לעבור אבולוציה מסוימת בתחום של המאש-אפים. השלב הבא, כפי שנראה לי, הוא השלב בו האתר הראשי של השירות (לדוגמא, טוויטר.קום) יהפוך רק לסייד-קיק של הפלטפורמה שנפרסת באופן אופקי על גבי כל הרשת. כלומר, הדגש יהפוך להיות על התאימות המקסימלית והממשק החיצוני על פני האתר המרכזי. טוויטר כאמור התחיל את התהליך הזה עם שורות הסטטוס אבל אין שום מניעה להרחיב את הקונספט לעוד ועוד תחומים אחרים כגון: מסחר אלקטרוני , ניהול משימות, ניהול חשבון בנק וכו'. כל אחד מהתחומים שציינתי (וכמובן שרבים אחרים) יכולים , באמצעות חזון ותאימות מקסימאלית, להפוך לפלטפורמה שנפרסת על גבי כל גבי האינטרנט. לגישתי, כל הסטארטאפים שנמצאים בשלבים הראשונים שלהם ועוסקים בשירותים הללו צריכים לחשוב ברצינות על איך להפוך את האתר\שירות שלהם לכדי פלטפורמה רחבה שתהווה סטנדרט בשוק. המודלים העסקיים לשירותים מסוג זה הם רבים ומגוונים (בהתאם למוצר כמובן) ולרובם יש אפשרויות רבות למוניטיזציה. הבהרה קטנה: קל לפול למלכודת המתבקשת שמה שאני מציע בפוסט הזה כבר קיים היום דה-פקטו באמצעות ווידג'טים שמאפשרים תפוצה רחבה של תכנים ושירותים על-גבי הרשת אבל צריך לעשות את ההבחנה, לפחות לדעתי, בין שירות שממורכז באתר אחד והווידג'טים שלו הם רק אמצעי הפצה לבין שירות שמתבסס על ביזור כשהאתר מהווה "משרדי ההנהלה".

סנונית ראשונה – ניידות מידע (Data Portability)

אחת הסנוניות הראשונות של התהליך הזה שאני מתאר כבר קיים היום והוא בעצם היכולת "לקחת איתך" את הפרטים האישיים שלך והחברים מאתר מסוים לאתר אחר באמצעות הפלטפורמות החדשות של גוגל (חבר-חבר אקא Friend-Connect ) ופייסבוק (Facebook Connect). כדי לדעת קצת יותר על התופעה הזו שמאפשרת לך לנדוד בין אתרים מבלי להזדקק לבצע הרשמה בכל פעם מחדש (כאמור "ניידות מידע") אפשר לראות את הסרטון הזה:

‫אינטרנט בשנת 2009 – תחזיות, מגמות והערכות‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Sun, 28 Dec 2008 14:44:18 +0000

בהמשך לפוסט על התחזיות לשנת 2009 הנה כמה תחזיות שלי לשינויים שיחולו השנה באינטרנט:

רשתות חברתיות – רשתות חברתיות נישתיות או שלא?

למרות שיש כאלה שטוענים שבשנת 2009 נראה התפתחות משמעותית של הרשתות החברתיות הנישתיות אני בספק רב שזה אכן המצב. לדעתי, התפתחות משמעותית של רשתות חברתיות נישתיות היא אכן אופציה אפשרית אבל רק בשילוב של שני אלמנטים מרכזיים. הראשון הוא תחושת רוויה של משתמשים מהעיסוק בעדכוני הפרופיל העלאת התמונות וכו'. מצד שני נראה כי כדי להוציא אנשים מתוך הרשתות החברתיות המובילות (פייסבוק, לינקדאין ו-מייספייס) אנחנו נצטרך לראות אתרים שמספקים לנו ערכים מוספים בנישות הספציפיות. כיום אפשר לראות שחלק מהרשתות החברתיות הפנים ארגוניות מספקות כלים כאלה ויכול מאוד להיות שהבשורה תבוא דווקא מתוך הארגונים עצמם.

מיקרובלוגינג – רשת מיידית – חדירה למאסה ושימושים חדשניים

השנה אנחנו נראה את תופעת הרשת המיידית (instant web) תופסת תאוצה משני כיוונים. מצד אחד נראה עליה משמעותית בהיקף המשתמשים באתרים כמו טוויטר ודומיו (כולם צופים את זה ובזה אני לא מחדש יותר מידי) ומצד שני נראה שינוי באופן תפיסת היכולות של הפלטפורמות המיידיות האלה כשיפותחו עוד ועוד כלים ייעודיים שיספקו ערך מוסף לגולש. אם עד עכשיו גולת הכותרת בשיחות על טוויטר הייתה השיחה שנוצרת בין המשתמשים השונים והשימושים השיווקיים של המערכת השנה נראה עוד ועוד שימושים אישיים תועלתניים לרווחת הגולש (לגישתי תקופת משבר מחדדת את האינטרסים התועלתניים של האדם ולכן נראה שינוי ברמת היעילות של האינטרנט). אני יודע שאני מדבר קצת באוויר אז אתן דוגמא לרעיון אפשרי שיציג את הרעיון שלי באופן קצת יותר מוחשי: תחשבו על תוכנת דסקטופ שיש לה משתמש ייעודי בטוויטר וכל פעם שאני שולח אליה הודעה עם תוכן מסוים היא מבצעת פעולה שהוגדרה מראש. זו יכולה להיות הורדת סדרה בטורנט (דוגמא להודעה : DL @dlapp1234 simpsonss02e04), הרצת אנטי-וירוס או גיבוי הדיסק הקשיח. בשלב השני (וזה כבר לא יקרה ב-2009) פלטפורמות כדוגמת טוויטר יהוו את הפרוטוקול לבית החכם שאנחנו מדברים עליו כבר שנים ובאמצעותם נוכל לשלוח בצורה טובה יותר בחיינו (מי מאתנו לא היה רוצה לשלוח הודעה בטוויטר לפני שהוא יוצא הביתה מהעבודה לבויילר בבית שיתחיל לחמם את המים למקלחת).

דפדפנים – גוגל כרום, פיירפוקס ואינטרנט אקספלורר

השנה תהייה השנה של גוגל כרום. גוגל כרום, למי שלא מכיר הוא הדפדפן החדש של גוגל שהושק השנה עם ברעש וצלצולים (וכולם בכלל דיברו על חוברת קומיקס?!). אחרי הוכחת ההיתכנות (POC) שהציגה פיירפוקס בשנים האחרונות שאפשר לגזול נתח שוק משמעותי מאינטרנט אקספלורר (25%) נראה השנה נראה גידול משמעותי בכמות המשתמשים בדפדפן של גוגל – כרום. אני צופה שהכרום יצליח לתפוס נתח שוק משמעותי (מעל 10%) עד סוף 2009. על פניו היתרונות של גוגל כרום ברורים ומהווים ערובה כמעט בטוחה להצלחה: מהירות (רנדרינג)מדהימה, ממשק משתמש פנטסטי וצריכת זיכרון נמוכה משמעותית מהמתחרים. הגורם היחיד שיכול לפגוע בצמיחה של כרום הוא אם החברים בגוגל לא ישכילו לפתח לכרום ממשק לאפליקציות חיצוניות (תוספים בלשון פיירפוקס) במהלך השנה הקרובה. (עדכון: ראיתי עכשיו סטארטאפ מדהים שיפתור את כל הבעיות של כרום, פרטים בהמשך!)

האגדה על העידן הסמנטי – רשת סמנטית Web 3.0

כבר לפני שנה טענו המומחים כי עידן הרשתית הסמנטית עומד בפתח ואוטוטו נזכה כולנו לשירותי רשת מתקדמים כמעט בשפת אדם. למי שלא מכיר או נחשף למונח רשת סמנטית, עידן סמנטי או Web 3.0 מדובר ביכולות טכנולוגיות ולינגוויסטיות חדשות שהתפתחו בשנים האחרונות ומאפשרות ניתוח קונטקסטים של טקסט, וידאו וסאונד על גבי רשת האינטרנט. המשמעות האופרטיבית של העידן הסמנטי היא קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות של מנועי החיפוש, פיתוח של מערכות אגרגצייה מתוחכמות ותרגום טקסטים באופן קוהרנטי. לצערנו עד כה רק חלק קטן של החזון התממש (לדוגמא טקמהמה של גייב ריוורה) ואני מאמין שבשנה הקרובה תגיע פריצת הדרך המשמעותית בתחום זה (כשאני מקווה מאוד שאחד החלוצים של התחום תהייה המערכת וידה של ליאור לוין).

מנועי חיפוש – מאפיינים חברתיים ומנועי חיפוש ורטיקלים

בשנה הקרובה נראה שינוי משמעותי בתחום מנועי החיפוש. מצד אחד גוגל ומנועי החיפוש הגדולים האחרים (יאהו, MSN וכו') ינסו לשלב מרכיבים סמנטיים וחברתיים במנועי החיפוש שלהם כדי לייצר תוצאות רלוונטיות יותר שאינן מוטות SEO. מהצד השני אני מעריך שנראה יותר ויותר רשתות חברתיות שיפתחו את יכולות החיפוש שלהם באמצעות אלגוריתמים חברתיים מתוחכמים ושירותי מיקרובלוגינג שיפתחו מצידם מנועי חיפוש מבוססי קונטקסט ושיחה (כמו שהגדילו לעשות טוויטר כשרכשו את Summize). בנוסף אני מעריך ששתי התופעות שציינתי אינן מנותקות אחת מהשנייה וסביר מאוד להניח שגוגל תרכוש השנה את טוויטר ותשלב את תוצאות החיפוש של טוויטר בתוצאות החיפוש של גוגל. שינוי שכזה כמובן שיביא לשינוי אדיר בכל תחום הפרסום הממומן אך עדיין לא הצלחתי לפצח את נוסחת הקסם בנושא זה ואשמח לשמוע את דעתכם.

מחשוב ענן

המשבר הכלכלי יגיע השנה, בצורה החמורה ביותר שלו, גם לכל העסקים הקטנים יותר שיחושו את המיתון בצורה חזקה מאוד. רבים מהעסקים יצטרכו לשקול מחדש את אופן תעדוף ההוצאות שלהם. מחשוב ענן יוזיל באופן משמעותי לרבים מבעלי העסקים את ההוצאות בתחום המחשוב ומערכות המידע ויאפשר לכל בית עסק להתמקד בתחום הליבה העסקי שלו מבלי להתפזר. מבחינה אבולוציונית תהליך שכזה מייצר הזדמנות פז לטכנולוגיה מוכחת ומתבקשת להגיע למאסה ובאמת לעשות שינוי תפיסתי בנוגע לשימוש באינטרנט (כפי שאפשר לקרוא במאמר הנפלא של אשר עידן על ניצול משברים ליצירת מהפכות).

‫אורנג' טיים – חמש הערות על האתר החדש של אורנג'‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Wed, 17 Dec 2008 02:31:09 +0000

ממשק משתמש – אני חושב שזו הפעם הראשונה שבה נתקלתי בממשק משתמש מוצלח מאוד בישראל (שלא במסגרת סטארטאפ או אתר בינלאומי). הסרגלים אינטואיטיביים, ההסברים במקום ואפילו הדמיון העיצובי ל-HULU מתקבל בהבנה.
תכני וידאו – לטעמי, תכני הוידאו שקיימים באורנג’ טיים קצת מאוד לא מעודכנים ולא ממש מהווים חלופה אמיתית לטלוויזיה (אם לשם אורנג’ מכוונים). כשאתרי הוידאו הגדולים מציעים את סדרות הטלוויזיה החמות ביותר ונטפליקס מציע את הסרטים היישר מן הקולנוע נראה כי צפייה ב-A Team אינה עומדת בקנה אחד עם כוונת המשורר של אספקת תכנים איכותיים ויצירת הכנסות (ועל כך בסעיף הבא). לצורך הדוגמא הפעם האחרונה שראיתי את מיסטר טי צועק “You fool!!” הייתה אי שם בתחילת שנות התשעים העליזות בשידור חוזר בערוץ 1.
תכנים בתשלום – האמת? לגיטימי ואף מתבקש לדרוש תשלום על תכני פרימיום – חדשים, מגניבים ופופולאריים. בלי שהצרכן בבית יידרש לשלם באופן זה או אחר על תכנים לא נוכל באמת לצפות לקבל תוכן איכותי באינטרנט. עלויות ההפקה של תוכן איכותי או לחלופין ייבוא של סדרות איכותיות (אקא “סוגה עילית”) מהתפוצות לא יכולות להיות כדאיות כלכליות רק על-בסיס מודל עסקי של הכנסות מפרסום (במיוחד במדינה קטנה כמו שלנו). אני בטוח שיש כאלה שיבקרו את גישתי ויטענו שמדובר בגישת הגן הסגור שאינה תואמת את המהות של רשת האינטרנט החופשית אבל אני חושב שבסופו של דבר על מנת שכולנו נהנה מאינטרנט ישראלי איכותי ומתקדם כולנו גם נדרש לשלם על כך.
בלוגרים – בעקבות הכתבה הצלחתי להבין מדוע העבירו הבלוגרים הבכירים את ביתם החדש אל שדה הפרדסים של אורנג’ אך על פניו נראה שהחיבור אינו טבעי. בנושא זה נראה כי ימים יגידו (ועל הדרך אמסור לגדי שמשון היקר מזל טוב על הולדת הילדה, אושר בריאות והרבה אהבה) ואני מאחל לכולכם בהצלחה.
כלים ומאפיינים חברתיים – כמו במקו, גם באורנג’ טיים אין כמעט זכר למאפיינים חברתיים, אין לי הרבה מה לומר בנידון פרט לעובדה שזה פשוט מוזר.

‫ועידת ישראל לעסקים 2008 – סיקור בלעדי!‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Thu, 11 Dec 2008 19:43:41 +0000

ועידת ישראל לעסקים לשנת 2008 של עיתון גלובס תערך בתחילת השבוע הבא במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. כמו כל שנה, ועידת ישראל לעסקים מרכזת את כל אנשי העסקים המובילים בישראל ומרצים בכירים מכל העולם. השנה, נראה כי יושם דגש מיוחד בפאנלים השונים על השפעות המשבר הכלכלי על המגזר העסקי בישראל.

ברמה האישית, זו הפעם הראשונה שאני משתתף בועידה ואני חייב להודות שאני ממש מתרגש. אני בטוח שצפויה לי חוויה מעניינת ומרתקת. לא בכל יום יוצא לך לפגוש את אנשי העסקים המובילים בישראל ולשמוע את רעיונותיהם ודעותיהם של אנשים בכירים מרתקים מהארץ ומהעולם.

לפני שאפרט בקצרה על חלק מן המשתתפים בכנס אני חייב למסור תודה גדולה לדורי בן ישראל המלך של המזבלה שעזר לי להשיג הזמנות לכנס.

ועידת ישראל לעסקים תארח השנה משתתפים מרתקים כשביניהם:

סאם זל

יו"ר Equity Group Investments, LLC

יו"ר ומנכ"ל תאגיד התקשורת Tribune

פרופ' סטיב רוס
פרופסור לכלכלה פיננסית מאוניברסיטת MIT במסצ’וסטס ומומחה למימון

ג'ואל קורצמן
חבר בכיר ויועץ בנושאי תחרות וסיכון עולמי nמכון מילקן

אנדרה שניידר
מנכ"ל הפורום הכלכלי העולמי

פרופ' ג'יימס ג'יאנג
נשיא ומנכ"ל Gaozhi Sort

פרופ' סומיטרה דוטה
פרופסור לניהול חדשנות ודיקן לקשרי חוץ של ביה"ס למנהל עסקים INSEAD

צ'אק פורטר
יושב-ראש משותף של סוכנות הפרסום Crispin, Porter + Bogusky

קיגה הוויד
מנכ"לית אינדקס

מייק "זאפי" זאפולין
מנכ"ל ומיסד Internet Real Estate

פלורנס דווארד
יועצת אסטרטגית ארגון וויקימדיה

לידאו ז'ונג
מייסד ויו"ר Wonder Group ויושב-ראש Tsinghua Uniresource Ltd.

אדאו רסי
מייסד האתר TheFunded.com

יונתן לבב
מרצה לשיווק אוניברסיטת קולומביה

פרופ' כריסטוף לוך
פרופ' לניהול טכנולוגיות, דיקן ללימודי דוקטורט בבי"הס למנהל עסקים INSEAD

ג'ף פולבר
יזם, יו"ר ומייסד Pulver.com

מייקל פרטיק
מייסד ומנכ"ל ReputationDefender

פרופ' רן קיבץ
פרופסור משיווק באוניברסיטת קולומביה

אדם בליי
מייסד, מנכ"ל ועורך ראשי Seed Media Group

נתראה ביום ראשון, צפו להפתעות!

‫מקו – האתר החדש של קשת אינטראקטיב עלה לאוויר‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Sat, 25 Oct 2008 13:00:51 +0000

אחרי חבלי לידה רבים וארוכים סוף סוף העלתה חברת קשת אינטראקטיב את אתר מקו לאוויר. מאז ליל אמש ניתן להבחין שהבלוגספירה המקומית רועשת, גועשת ומקשקשת על האתר החדש. בתור שחקן צעיר בבלוגספירה נראה שאני אלך בדרכם של המנוסים ממני ואציג לכם את הניתוח שלי לאתר החדש.

קונספט

למי שלא שם לב השם מקו הוא קיצור של השאלה מה קורה? אם השם מרמז על סוג של טוויטר חדשותי שמרכז תכנים עדכניים (בפורמט וידאו) אז זה לא הכיוון שאליו כיוונו החבר'ה של מקו. מקו הוא עוד פורטל ישראלי מצוין כשלמען האמת זה קצת חבל, אתר שמבוסס על תכני וידאו , סדרות תוכניות ותכנים מקוריים לאינטרנט יכול להיות הרבה יותר מעוד סתם פורטל.

עיצוב

אין ספק, קשת אינטראקטיב ומנטיס שיחקו אותה. העיצוב של מקו נעים וידידותי למשתמש. הפינות המעוגלות, ריבוי התמונות הצבעוניות שנותנות חיים לאתר והריווח הנכון (לדעתי) עושים את מקו לפורטל מוביל מבחינה עיצובית ולאחד האתרים המובילים בתחום העיצוב בישראל.

ממשק המשתמש

האדר ראשי – הלינקים בהאדר בנויים בצורה מעט בזבנית לטעמי. החלוקה הקטגורית לא במקומה כשצריך לזכור שמדובר באתר הראשי של זכיינית שידורי הטלוויזיה המובילה בישראל. הגולש הממוצע נכנס לאתר אינטרנט של זכיינית הטלוויזיה כדי להתעדכן בתוכניות האהובות עליו. החלוקה הקטגורית היא פספוס לדעתי ופגיעה בחווית הגלישה. (יכול להיות שמדובר בניסיון SEO לתפוס מילות מפתח כמו כסף צחוק וחופש אבל במקרה הזה נראה לי תלוש וחסר סיכוי).

טיזר שמאלי בהאדר – מדובר לדעתי ברעיון לא רע בכלל ואולי סוג של השלמה לחוסר התאמה של ההאדר לצרכי הצופים. כשהאח הגדול משיג מליון צופים לשידור אפשר להבין שרוב הגולשים באתר יתעניינו בעדכונים לגבי האח הגדול ושילוב של טיזר מעוצב בראש הדף בהחלט עושה שירות טוב לגולש הממוצע.

סרגל משני ותיבת חיפוש -הסרגל המשני נראה מעט תלוש ומכיל תכנים שיווקיים שמתאימים יותר לפורטל כושל ולא לאתר של זכיינית טלוויזיה. מקו שגו (לדעתי) ברמה האסטרטגית בכך שהם בוחרים להתמקד בנישה עמוסה של פורטלים במקום לפתוח נישה חדשה של אתר וידאו איכותי (כמו ג'וסט או הולו) . בניגוד לדעתו של גל מור מיקום תיבת החיפוש לגיטימי בעיני.

סיפורים ראשיים - ממשק פלאשי אינטראקטיבי מוצלח למדי אם כי נראה שאנשי מקו שגו כששמו את הכתבה המרכזית בצד שמאל ולא באמצע (אם כי סביר להניח שזה אילוץ בשל הרצון לשלב פרסומת). שורת העדכונים לא בולטת מספיק לדעתי.

סרגל מידע חיוני - למרות שמדובר בסרגל מידע שנפוץ בעיקר בפורטלים לדעתי עשו מקו בחוכמה כשהחליטו לשלב אותו בדף הראשי. סרגל כזה עוזר למקו למקסם את ההסתברות להמשך שהייה של הגולש באתר. הדגשת הצבעים בשער הדולר ובמדד ת"א מאה עושה את העבודה ומבליטה את הסרגל כך שאי אפשר לפספס אותו. התחזית האסטרולוגית האישית נראית לי קצת מוזרה אבל אולי זה בגלל ההתנגדות לי לכל עולם ההעלאות באוב (אבל זה כבר טיעון לא רלוונטי).

חדשות ושידורים חיים - הרבה ביקורת נסובה סביב השידורים הישירים והשילוב הכמעט מוסתר שלהם בדף הבית. במהלך סוף השבוע האחרון שמתי לב לכך שבקשת כנראה עורכים את טאב ברירת המחדל לפי פופולאריות השידור החי. לדוגמא: נכון לערב יום שישי, בשעת שידור אולפן שישי טאב השידורים החיים הופיע כברירת מחדל. אם כך המצב אז לגיטימי לא לשלב את השידורים החיים באופן מובנה ישירות בדף הבית ובשעות בהן השידורים הישירים לא מספקים עניין אפשר לקדם תכנים אחרים.

המומלצים - לדעתי מדובר באחד הפיצ'רים העיקריים והמוצלחים של מקו. מדובר בכוורת וידאו שבעת מעבר עכבר מגדילה את החלון ומריצה וידאו קצר ללא כל טעינה. מדובר בטיזר מוצלח מאוד לתכנים באתר , הצפה נכונה של קטעים מתוך סדרות ותוכניות של קשת ובאופן כללי כפורמט חדש ומעניין להצפת תכני וידאו. שאפו על הרעיון, שאפו על הביצוע.

סרגל צידי – אחת ההחלטות המוצלחות יותר של מקו. הסרגל הצידי נותן תחושה של שלט מול הטלוויזיה ומאפשר לכל אחד ואחת להגיע במהירות לתכנים שמעניינים אותו. למרות שבאופן בסיסי אני נגד סרגלים צדדיים שמופיעים בצורה אנכית (הכיתוב עצמו) אני חושב שבאופן יחסי להזנחה של מקו את תכני הטלוויזיה הסרגל הזה מאפשר לגולשים להגיע מהר וביעילות לתכנים המבוקשים.(ביקורת נכונה על הטכנולוגיה שמאחורי הסרגל אפשר לקרוא בפוסט של תומר כהן). ד"א הסרגל הזה שונה מהותית מהסרגל של נענע10 וגורם לי לתהות על תפקידו של סרגל באתר תוכן.

קטגוריות - אין הרבה חדש תחת השמש, עמודות סטנדרטיות, לא שונה מכל פורטל אחר. התכנים עצמם ערוכים בצורה טובה מאוד, כתובים בלשון עממית ולא מתנשאת, יש חדשות מעניינות ויש אפשרות לדרג חדשות ולטקבק. חסרות לי האפשרויות להגיב באמצעות וידאו או סאונד, להשתמש בטראקבקים ולשתף תכנים.

VOD - מסכים לגמרי עם הדעה של גל מור לגבי ה-VOD, כל וידאו ברשת כמעט מתפקד כ-Video On demand ולכן הצמדת הבאז וורד לאזור וידאו נראה קצת לא רלוונטי.

טורים - סוף סוף קצת תוכן אינטרנט עצמאי. אם עד עכשיו נתקלנו רק בחדשות, עדכונים ותוכניות (תכנים טלוויזיוניים פרופר) הגיע הזמן לשלב קצת תוכנים ייעודים לאינטרנט. אני חושב שאם אנשי מקו בחרו בגישת הפורטל חובה עליהם להרחיב את הערך המוסף של הפורטל וזאת באמצעות תכנים שיופיעו רק באתר ויהפכו אותו לאטרקטיבי לא רק בגלל שפספסת פרק של כוכב נולד, אם לא יעשו זאת אז אנשים לא יגיעו לפורטל מסיבות שאינן השלמת פערים.

תוכניות ושידורים- בעידן תוכניות הריאליטי מדובר אולי באזור הכי מתבקש והכי מרכזי (ברמה העקרונית) בדף הבית. לא ברורה לי ההחלטה לשים את החלק הזה מתחת לטור ה VOD והטורים. כשזוכרים שהגולש הממוצע ירצה להתעדכן בתכנים התוכניות האהובות עליו יש לתהות מדוע מקו לא בחרו להציב את התיבה הזו במקום בולט וגבוה יותר בדף הבית. שילוב נגן הווידיאו בקובייה הוא שילוב חכם וראוי לדעתי שמאפשר לגולשים לצרוך את התוכן הכי עדכני מהתוכניות המועדפות עליהם במינימום קליקים.

הכי נצפים היום - אזור שמבוסס על דירוג צפיות הגולשים (אה-לה יוטיוב). הממשק לוקה מעט בחסר עם אפשרויות שליטה יחסית מוגבלות אך מדובר בסופו של דבר במוצר מתבקש בעידן הווב 2. לדעתי היה מקום לשלב טאבים נוספים של "הכי מדוברים" (הכי הרבה תגובות), "הכי מאוזכרים" (הכי הרבה צפיות באתרים אחרים עם Embedded).

בנוסף מתבקש להוסיף חתכי זמן (חודש אחרון, יום אחרון וכו').ולסיום, אם כבר מדברים על חתכי זמן אז זה ה- VOD האמיתי: לעשות ארכיון וידאו של כל התוכניות ששודרו אי פעם בקשת ולהעלות אותן לאינטרנט).

השורה התחתונה -אזור תוכן מקורי לאינטרנט. כמו שציינתי בטורים מתבקש בפורטל ומהווה ערך מוסף לאתר. יכול להיות שההצנעה שלו בתחתית העמוד תבוא לרועץ אם כי בהחלט הוא פחות אטרקטיבי מהתכנים שלשמם מרבית הגולשים מגיעים לאתר.

פרסומות

בניגוד ללא מעט אתרים בישראל (אהמ אהמ) הפרסומות באתר מקו משולבות בצורה יחסית יפה ונקייה ולא פוגעות משמעותית בחוויית הגלישה. במקביל צריך לציין לטובה את יחס התוכן לפרסומות בדף הבית ובעמודים הפנימיים.

וידאו

הווידיאו הוא אולי הפספוס הכי גדול של מקו. בניגוד לאתרים מובילים בעולם בעלי תכנים טלוויזיוניים (לדוגמא – HULU), הנגן הצנוע של קשת (של חברת CastUp) לא מספק את חווית הוידיאו שהיינו מצפים מזכיינית מובילה בישראל. קשת אינטראקטיב כנראה טעו בניתוח צרכי הגולשים שלהם ובמקום להכין את חלת השבת מהשמרים והבצק הכי טובים בשוק בחרו בקשת להכין את חלת השבת על-בסיס טיט. (הערה : אחרי שבקשת התגאו ששפכו מיליונים על האתר החדש אני פשוט לא מבין איך יתכן שלמרות ההשקעה המטורפת אין אפילו אפשרות לשלוף את הווידיאו מהאתר Embedded).

מאפיינים חברתיים

כבר שלוש שנים שלא מפסיקים לכתוב לדבר לקשקש ולרשרש על תופעת הווב 2. תוכן גולשים, UGC בלוגים וכו' הפכו כבר למילים ששגורות בפיהם של כל תלמיד ביסודי. אף על זאת בקשת כנראה שבחרו להימנע מיצירת אינטראקציה ישירה בין הגולשים לאתר (פרט לטוקבקים ואזור ה"הכי נצפים היום").

הערות בנקודות:

אין RSS?!!@$#!
מסיבה לא ברורה לי במקו כמו ברוב הפורטלים הישראלים לא משתמשים ב- Friendly URL
שוב, אין Embedded (החלטה תמוהה)
הצבעוניות של האתר מקסימה בעיני
יש עדיין לא מעט באגים במקו אבל בהתחשב בכך שמדובר באתר גדול לגיטימי שחבלי הלידה יטופלו בהקדם

‫פרדיגמת הבחירה החופשית ורשת האינטרנט‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Thu, 23 Oct 2008 01:13:58 +0000

כדי להפיק את ההנאה המקסימלית מהפוסט הזה אני ממליץ לעשות קצת שיעורי בית. כשאני אומר שיעורי בית אני לא מתכוון לתרגילים וחוברות אלא לצפייה בהרצאה המרתקת של בארי שוורץ על פרדיגמת הבחירה החופשית ב-TED (שהוא כאמור אחד האתרים האוהבים עלי).

מי שלא צפה עד היום מוזמן לצפות בהרצאה ואז לגלול למטה להמשך הפוסט:

סיכום בנקודות של ההרצאה:

כל חברה שואפת למקסם את רווחת האזרחים ( Welfare ). על מנת להשיג את המטרה הזו על כל חברה למקסם את החופש של האדם הפרטי – הווה אומר להרחיב את האוטונומיה. האוטונומיה נתפסת כדבר טוב כשלעצמו, חיונית להגדרה העצמית וקריטית להגשמה העצמית. הדוגמה הבסיסית (The official dogma) היא שככל שניתנות לנו יותר אופציות לבחירה כך אנחנו ממקסמים את האוטונומיה שלנו (יותר אופציות -> יותר חופש -> רווחה מקסימלית). עולה השאלה האם הגדלה משמעותית של כמות האופציות משיגה רק אפקטים חיוביים או שיש לה גם השפעות שליליות.

משום שרבים עוסקים ביתרונות של התפישה ולכן בארי שוורץ בוחר להעלות שתי השפעות שליליות שלה:

ההשפעה הראשונה היא שככל שיש לנו יותר אופציות הבחירה עצמה נעשית קשה יותר. במקום שהמגוון יעצים את תחושת החופש הוא מביא בעיקר לשיתוק (יותר מידי אופציות -> חוסר יכולת לבחור).
ההשפעה השנייה היא שככל שיש לנו יותר אופציות לבחירה, הסיפוק שלנו מהבחירה נפגע ואנחנו הופכים לפחות ופחות מאושרים מכמה סיבות:

בחירה שלא ממלאת אחר כל הציפיות שלנו אנו תוביל לתסכול על כך שלא השכלנו לבחור באופציה הטובה והנכונה ביותר עבורנו (שכן ידוע היא קיימת).
הבחירה כשלעצמה מהווה סוג של פשרה מובנית שכן ברגע שבחרנו משהו בעל יתרונות A ו – B זה אומר בהכרח שלא בחרנו משהו עם יתרונות C ו- D.
ככל שיש יותר אופציות לבחירה רמת הציפיות עולה במקביל. וכך, ככל שרמת הציפיות גבוהה יותר הסבירות שנתאכזב גבוהה יותר.
אם עד היום יכולנו להאשים את "העולם" בכך שאין מספיק אופציות, במצב החדש כל טעות שנעשה תוביל להלקאה עצמית שכן האחריות על הבחירה הלא מוצלחת מוטלת כעת על כתפינו.

לסיכום, מגיע בארי שוורץ לתובנה מעניינת (והצינית) על סוד האושר כשלדעתו האושר מבוסס על ציפיות נמוכות

By Andrei Z

אחרי הקדמה ארוכה במיוחד וסיכום זריז של ההרצאה תרשו לי לגשת ללב העניין שעליו רציתי לדבר. רשת אינטרנט היא כלי כמעט בלתי מוגבל מבחינה גיאוגרפית, היא זמינה כמעט בכל מקום ובכל זמן (בטח ובטח שכך יהיה בעתיד עם פריסת רשתות ה-Wimax- והשימוש בOLPC). אחד האפקטים הכי משמעותיים של החדירה שלה לכל תחומי החיים שלנו הוא ההרחבה אדירה של החופש לבחור. כל גולש יכול לבחור בין מספר הולך וגדל של חלופות כמעט בכל פעולה שירצה לבצע בין אם זה לארגן אלבום תמונות Flickr, Photobucket, Picasa וכו'. ובין אם זה ליצור אינטראקציה עם חברים Facebook, MySpace, Bebo וכו'.

בהמשך להרצאה השאלות שיש לשאול לגבי עולם האינטרנט הן:

האם תהליך ההנגשה של כל אתרי האינטרנט אכן יהפוך את העולם למקום טוב יותר?
האם יש צורך במבחר כ"כ רחב?
האם אנו מעדיפים את הכמות על פני האיכות? את האנשים למאושרים יותר?
ובסופו של דבר, האם החשיפה לשירותים כלים ואתרים רבים כל-כך באמת ממקסמת את האוטונומיה שלנו?

אני חושב שלשאלות שהצגתי יש המון תשובות אפשריות ואני אציג רק כמה מאלה שעלו לי

(וכמובן שאשמח מאוד לפתח דיון עליהן ולשמוע את דעתכם למטה בתגובות) :

שאלת ההנגשה

קודם כל ברמה העקרונית אני חושב שאין שום צל של ספק שהעולם יהפוך למקום טוב יותר ככל שנעמיק את החדירה של האינטרנט המהיר לאזורים נחשלים. הרי כאנשים נאורים כולנו מסכימים שלכל ילד וילדה מסביב לגלובוס מגיעה הזדמנות לחיים טובים יותר והאינטרנט יפתח בפניהם עולם חדש של הזדמנויות.

שאלת המבחר

האבולוציה של הרשת

באשר לשאלת המבחר לדעתי האבולוציה של הרשת רק משפרת את איכות הכלים שאנחנו משתמשים בהם. ככל שאנחנו נחשפים לכלים רבים יותר אנחנו בוחרים בכלים הטובים ביותר, או לפחות בעלי יתרון יחסי עבורנו לעומת כלים אחרים (אפשר להסתכל על זה כאבולוציה של הרשת). גם אם הכלי לא מתאים לצרכים שלנו תמיד אפשר להחליף כשההנחה היא שרוב הכלים שאנחנו משתמשים בהם הם בחינם והמעבר לא מוביל להוצאה כספית.

עידן הרשת הסמנטית והפרסונליזציה Web 3.0

אספקט נוסף של שאלת המבחר היא הרשת הסמנטית וההשפעה שלה על המבחר שמוצג לנו. חלק ממה שהרשת הסמנטית מייצגת עבורי היא את היכולת לבצע פרסונליזציה ברמה גבוהה של תכנים כלים ושירותים וכך בעצם מצד אחד להרחיב באופן משמעותי את כמות האופציות אך בו זמנית גם לסנן בצורה פרסונלית ונקודתית רק את מה שהכי מתאים לפרופיל הגלישה האישי שלנו. כלומר יש יתרון בכמות גדולה, אך בכדי לא לאבד את היתרון הזה יש צורך גם בסינון יעיל ומותאם אישית.

שאלת ההעדפה של כמות על פני איכות

אני חושב שבגלל שלכל אחד מאיתנו יש צרכים שונים, העדפות שונות ופריזמות שונות דרכן אנחנו רואים וחווים את האינטרנט בהחלט יש הצדקה לכמות גדולה מאוד של חלופות לכל שירות תוכן או כלי שיש באינטרנט. ריבוי השפות, תרבויות, מינים ותחומי עניין מצדיקים ורסטיליות אפליקטיבית. בנוסף אני חושב שמשום שהאינטרנט הוא פלטפורמה דמוקרטית ופתוחה בעיקרה עקרונות השוק החופשי חלים עליה בצורה מובהקת למדי וכל עוד לא הגענו לשיווי המשקל הראוי ברמת הביקוש וההיצע ראוי שיכנסו שחקנים מרובים ככל האפשר. מצד שני אפשר לומר שמה שאני אומר הוא סוג של התכחשות למה שקורה היום בעולם הפיננסי הממונף וחסר המעצורים שקורס לאיטו. שרק גדילה מבוקרת מפוקחת ומדודה יכולה בסופו של דבר להביא לצמיחה בריאה ויציבה לאורך זמן.

שאלת האושר – האם נהפוך למאושרים יותר?

האמת שזו שאלה רחבה הרבה יותר מהאינטרנט אבל אנסה לענות עליה בכל מקרה. האושר הוא באמת יחסי למידת הציפיות שלנו, אני חושב שאם היינו יכולים לבחון אושר ברמה אובייקטיבית אז אפשר היה לומר שעל פי כל הפרמטרים הקרים של התאמה והלימה לצרכים אנחנו אנשים מאושרים יותר, אך משמדד האושר אינו נמדד אובייקטיבית כנראה שזו תישאר שאלה עלומה שכל אחד יצטרך לברר עם עצמו.

שאלת האוטונומיה – האם אנחנו ממקסמים את האוטונומיה שלנו?

אני מעריך שההרחבה והצמצום שדיברתי עליהם לפני מספר פסקאות הם אכן המודל שיעזור לנו למקסם את האוטונומיה שלנו ברשת. ככל שהאוטומציה תהפוך פרסונלית יותר כך עקרון היד הנעלמה (שיש הטוענים שנקצץ עד דק במשבר הפיננסי האחרון) יפעל בצורה אופטימלית יותר ויאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו למקסם את פוטנציאל הרווחה הגלום ברשת האינטרנט.

‫מודל השיחה – העתיד של האינטרנט?‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Thu, 02 Oct 2008 19:49:42 +0000

כולנו מסכימים שהאינטרנט שינה את פניו באופן משמעותי בשלוש השנים האחרונות.

בשנה האחרונה ישנה תחושה של רוויה מסויימת בתעשיית האינטרנט (יש שיגידו שזו בועה, יש שטוענים שאנחנו חווים תקופה של האטה בהתקדמות הטכנולוגית ויש שיתלו הכל במצב הכלכלי, לדעתי מדובר בשילוב).

בעבר, בתחילת עידן האינטרנט העיסוק העיקרי של אתרי האינטרנט הגדולים היה יצירת תכנים ופרסומם. בזמנו, האינטרנט שימש בעיקר לגלישה קריאת אימיילים, מסרים מידיים וצ'טים (אני מדבר על שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים).

מהפכת ווב 2

מהפכת הווב 2 של השנים האחרונות הביאה לשינוי גישה ואותתה לאתרים הגדולים שהם כבר לא צריכים לעסוק ביצירת תכנים באופן שוטף אלא לשמש פלטפורמה ליצירת תכנים לגולשים (UGC – User generated content) וקישור בין הגולשים (רשתות חברתיות למיניהן).

כפי שציינתי אנו נמצאים כעת בשלב של רוויה באינטרנט וזה מתבטא ב-overlaoad אדיר מבחינת כמות התוכן שנוצר באינטרנט בניצוחו של ה-UGC שהזכרתי בשורה הקודמת.

אם נבחן את השנה האחרונה נוכל להבחין שריבוי התכנים שיש באינטרנט מקשה עלינו לאתר תוכן איכותי וכמו כן גורם לנו לבזבז זמן רב בחיפוש, וגלישה לאתרים השונים. לבעיה השנייה כבר נמצאו 2 סוגים פתרונות שמאפשרים לרכז תכנים ממקורות שונים במקום אחד. מצד אחד של אפשר לראות אתרים כמו NetVibes ו- iGoogle שמאפשרים ריכוז של תכנים באמצעות RSS ופרסונליזציה כמעט מלאה של מבנה העמוד, כמות התכנים וכו'.

מהצד השני אפשר לראות בשנה האחרונה אגרגטורים ייעודיים כדוגמת Techmeme שמאפשרים לנו לקבל את כל החדשות בנושאים מסוימים (במקרה של Techmem מדובר בטכנולוגיה) במקום אחד ובלי מאמץ.

האבולוציה של התוכן – מודל השיחה

אני מבקש מכם להסתכל על האבולוציה שהצגתי בפריזמה מעט אחרת. במקום לבחון את התהליך של ריכוז תכנים עצמאיים כאבולוציה מתבקשת שמהווה חלק מתהליך הקונסולידציה של האינטרנט אני מבקש מכם להסתכל על ריבוי התכנים כקולות שונים בשיחה. כל הקולות לגיטימיים, כל קול מהווה פן נוסף של "האמת" ותיאור של חלק מהמציאות והקולות שהם שגויים ביסודם תורמים לחידוד האמת (אין חושך בלי אור).

שיחה היא הרי האופן טבעי ביותר שבאמצעותו אנחנו מתקשרים, דו שיח ורב שיח הם חלק יומיומי מהתקשורת הבין אישית שלנו במציאות ואני מבקש לטעון שגם באינטרנט. המודל שאני מציע הוא בעצם לחשוב על הרשת כפלטפורמה של שיחות שמתרחשות בהרבה מאוד מקומות בו זמנית ולפעמים אף מבלי שאנחנו יודעים עם מי אנחנו מדברים (ולפעמים דווקא כן).

איך זה יעבוד ? מנוע חיפוש לפי מודל של שיחה

אנסה להמחיש לכם את הקונספט שאני מציג.לפני חצי שנה בערך עלה לי רעיון לסטארט-אפ שפועל בדיוק לפי המודל הזה – אז מה שחשבתי עליו זה מנוע חיפוש סמנטי שעובד בדיוק לפי מודל השיחה.בואו ניקח כדוגמא את ההשקה המדוברת של הג'י-פון (ג'יפה רק בקטן).

בכל רחבי האינטרנט דיברו על זה, אתרי תוכן מובילים, אתרים חדשותיים, בלוגים טכנולוגיים, ובמקומות שידו הארוכה של הספיידר של גוגל עוד לא ביקרה.

כשיחפשו את המושג ג'יפון במנוע החיפוש שאני מציע המשתמשים כבר לא יקבלו רשימה טבלתית של תוצאות אלא יקבלו בעצם פריסה מסוימת של קולות בתוך השיחה (מבחינת ה – UI אין לי את המודל המושלם בראש אבל לדעתי זה צריך להיות ממשק ויזואלי שמתחבר באופן אינטואיטיבי לחיפוש).

תוצאות החיפוש יציגו קולות שונים בשיחה כשקול אחד יכול להיות פוסט רלוונטי באתר של TechCrunch וקול אחר יכול להיות וידאו של הדודה טובה שבדיוק רכשה את ה-ג'יפון והעלתה באמצעותו וידאו ליוטיוב שבו היא מספרת כמה היא נהנית.

אופן הדירוג של התוצאות ישלב סוגים שונים של אלגוריתמים, חלקם מתמטיים בדומה לאלה של גוגל, חלקם רכיבים חברתיים שינתחו את הפרופיל החברתי שלנו ויתאימו לנו את הקולות הרלוונטיים ביותר וחלקם (וזה החלק המעניין) יבוססו על כלים סמנטיים שידעו לזהות את המשמעות שמאחורי המדיה (טקסט, סאונד ווידאו) גם אם לא הופיעה במדיה עצמה מה שאני מחפש (במקרה שלנו ג'יפון) ולהציג את התוצאות הרלוונטיות ביותר.

לדוגמא אם המנוע חיפוש ידע שאני סטודנט לראיית חשבון, הוא יוכל להתאים לי באופן אישית את תוצאות החיפוש ולהבליט באופן יחסי את ההיבטים הפיננסיים של ההשקה, הצפי של המכירות, עלויות הייצור ואולי עוד כמה דוחות כספיים של אפל מהתקופה האחרונה.

במקביל מנוע החיפוש יבחן את היחס של ההפרופיל החברתי שלי כפי שהוא משתקף ברשת האינטרנט וידע להתאים לי גם את התכנים בהתאם למה שמעניין את חברים שלי (לדוגמא – ניתוח של הדיג של חברים שלי בקשר לג'יפון – בדומה למה שעושים ב-delver).

ככל שמנוע החיפוש יאפשר פרסונליזציה עד לפרט הקטן ביותר של תוצאות תוצאות החיפוש כך נוכל הלשיג תוצאות טובות יותר, רלוונטיות יותר ונקיות (באופן יחסי) מהשפעות טקטיקות ה-SEO למיניהן שיפגעו בצורה ניכרת שהרי הם יצטרכו להתאים את עצמם לאין סוף סוגים של אנשים והעדפות.

חושבים שאפשר להסתכל על האינטרנט בצורה אחרת ממה שחשבנו עד עכשיו?

‫25 האנשים המשפיעים ביותר על האינטרנט‬

‫עומר פרצ'יק‬ — Tue, 30 Sep 2008 01:39:06 +0000

כמידי שנה העיתון BusinessWeek בוחר את 25 האנשים המשפיעים ביותר על עולם האינטרנט.

בשנה האחרונה היינו עדים למספר אירועים מעניינים ובראשם ניסיון הרכישה של מייקרוסופט את יאהו. הניסיון הכושל הוא כנראה זה שהוביל את סטיב באלמר להופיע בראשית הרשימה:

סטיב באלמר – מנכ"ל מייקרוסופט

השנה האחרונה הייתה שנה קריטית עבור מייקרוסופט. גייטס פרש, גוגל חיזקה את מעמדה והחלה לערער את אמות הסיפים של מייקרוסופט עם השקה של כלים רבים שעתידים בסופו של דבר להפוך את המחשוב של כולנו ממחשוב דסקטופ למחשוב ענן. לבאלמר יש המון מה להפסיד אם לא יעשה מהר את הצעדים הנדרשים ויתאים את מייקרוסופט לעידן החדש. (ההשקעה בפייסבוק היא רק קצה הקרחון מבחינת השינוי שמייקרוסופט עוד צריכה לעשות).במקביל, המהלך המדובר והכושל של מייקרוסופט לרכוש את יאהו בדרך של התשלטות עויינת זיכתה אותה אך ורק בנקודות רעות, הן מבחינת כלכלית (המניה שמנחה) והן ברמת המותג (אף אחד לא אוהב לוזרים). מעניין יהיה לראות האם מייקרוסופט תצליח להמציא את עצמה מחדש הן מבחינת מוצרים והן מבחינת המיתוג של החברה (לאחרונה פורסם שמייקרוסופט מתכוונת להשקיע 300 מליון דולר בקמפיין פרסומי רחב היקף).

מישל בייקר – מנכ"לית מוזילה

מדהים לחשוב שמוזילה קמה רק לפני ארבע שנים. מישל בייקר הצליחה להפוך חלום כמעט בלתי אפשרי למציאות ולנגוס בנתח של מעל ל-20% במונופול של מייקרוסופט בתחום הדפדפנים – האינטרנט אקספלורר. המוצר המוצלח, הקשר האמיץ עם קהילת המפתחים והפתיחות האוונגרדית שהציגה הביאו את פיירפוקס לעמדה של מס' 2 חזק ומאיים על הענקית מרדמונד. יש לציין גם את ההשקה המוצלחת מאוד של פיירפוקס 3 שעד רגע כתיבת הפוסט הורדו כבר 28 מליון עותקים שלה! (למספר המדוייק כנסו לאתר). מצד שני קמה מתחרה חדשה לפיירפוקס והיא לא אחרת מאשר התומכת הגדולה ביותר במוזילה, הלא היא גוגל בכבודה ובעצמה עם השקת ה Google Chrome.

ג'ף בזוס – מנכ"ל אמאזון

קיטונות הביקורת שספג ג'ף בזוס מאמאזון על ההשקעה המוגזמת בטכנולוגיה והזולת עלויות המשלוח לא מנעו מבזוס להגשים את עצמו ולהביא את מניית אמאזון לשווי שיא במהלך שנת 2008. ההשקה של הקינדל ב-2007 (מוצר מדהים לדעתי שיש לו מקום של כבוד בפנתאון של האינטרנט) הייתה מוצלחת ביותר ועזרה מאוד לאמאזון לגשר בין עידן הדפים הדיו וההארד קאבר למדיה הדיגיטלית.

הגוגליסטים - לארי פייג', סרגי ברין ואריק שמידט

המכונה הכי פרודוקטיבית באינטרנט, והו איזו מכונה זו. אז נכון, את ההצלחה של אדוורדס ואדסנס עוד לא הצליחו הגאונים מהגוגלפלקס לשחזר אבל אי אפשר להאשים אותם שהרי הם הגדילו השנה את היקף המכירות שלהם ב-53% ל-16.2 מליארד דולר. בשנה הקרובה לגוגל יהיו מספר צעדים משמעותייים שהיא תאלץ לעשות : 1.ליצור ערך משמעותי ללקוחות עסקיים (רכישה של salesforce או 37signals תהייה הגיונית לדעתי). 2.מידת ההייפ והיקף המכירות שתצליח גוגל לייצר בתחום המובייל עם ההשקעה של ה Gphone (השנה תהייה שנת הסמאפרטפונס לדעתי בתחום המובייל). 3.גוגל כרום – המוצר אולי המפתיע של השנה, ככל שגוגל תזדרז להוציא את גרסת הבטא לשימוש רחב ככה תוכל להעמיק את חדירתה למחשב של כל אחד ואחד מאיתנו.

(יהיה מעניין לבדוק האם גישת "Do no evil" שלהם תתפוס גם כשיכנסו למחשב שלנו).

ג'ף קלאבייר – אנג'ל

משקיע מתוקשר, מבוקש ומנוסה. בעל עין חדה ויודע לזהות סטארטאפ רווי פוטנציאל כשהוא רואה כזה (בפורטפוליו שלו אפשר לראות את מינט ונטוויבס). אם תשאלו אותי, מדובר במידאס של האנג'לים (בעצם, אולי שני ליוסי ורדי ).

פול גראהם – Ycombinator

מתכנת שהפך לסופר. פול גראהם הקים לפני מספר שנים את החממה הטכנולוגית Ycombinator שבאמצעותה הוא משקיע סכומי סיד של עד 20K כדי לאפשר ליזמים צעירים להפוך את החזון שלהם למציאות. עם ההצלחות הגדולות של החממה תוכלו למצוא את Reddit שנמכר ב2006 ל-Condé Nast Publications.

אריאנה האפינגטון – האפינגטון פוסט

הבלוגרית הגדולה בעולם שזוכה לעדנה מיוחדת במערכת הבחירות הפעילה של שנת 2008.

ג'וי איטו – יזם, משקיע ומנכ"ל בהתנדבות של CreativeCommons

אחד ממובילי הדעה המשפיעים ברשת. מי שנשר מהקולג' והיה DJ לתקופה מסויימת הצליח להתברג לפנתאון של עידן ה-Web 2.0 עם השקעות בחברות כגון פליקר וסיקסאפארט. במקביל ג'וי איטו מתפקד כחבר בורד בסושייאלטקסט וטכנוראטי.

סטיב ג'ובס – אפל

האיש שחתום על אחד הקאמבקים הגדולים בהיסטוריה של עולם הטכנולוגיה. מחברה שגססה ב-96 הצליח ג'ובס להזניק את אפל לשיאים חדשים עם ההשקה של האייפוד. המיתוג הפנטסטי, החשיבה הדקדקנית על כל פרט והממשק המנצח הצליחו להפוך את הלקוחות של אפל לכת מעריצים ואת מוצריה לנחשקים ביותר בעולם החומרה. הצלחת האייפון כמעט מובטחת רק אם ישכיל סטיב ג'ובס להסיר את המחסומים שהוא מניח (רכישת מכשיר רק בשילוב עם חבילת שיחות, גישת ה"גן הסגור" והצנטרליזם בו הוא מנהל את החברה).

ג'ונתן קפלן – מנכ"ל Theflip

מי שהמציא את היכולת לצלם וידאו בצורה קלה ונוחה ולהעלות לרשת . הקטליזטור הכי משמעותי לשיתוף של וידאו ברשת כמו יוטיוב – חייב לציין שאני לא מסכים עם הקביעה הזו, לדעתי אין לו מקום ברשימת האנשים המשפיעים.

לואיק לה מאר – סיסמיק

הבלוגר המוביל בצרפת, היזם מאחורי כנס Le Web , משקיע ויזם סדרתי (לסטארטאפ הנוכחי שלו קוראים סיסמיק). מדובר באחד מהיזמים הטובים ביותר שראיתי. לואיק ניחן ביכולות קומוניקטיביות נהדרות שעוזרות לו להתברג כבלוגר המוביל בצרפת. בו בעת, היכולת שלו לדבר בגובה העיניים ולייצר תוכן מעניין וחדשני עוזר לו למנף את סיסמיק (כמו טוויטר רק לווידאו) בכך שהוא משתתף באופן תדיר בשיחות שמתנהלות שם. יש לשים לב גם לאופן הגולבלי בו הוא מנהל את הסטרטאפ שלו – מהלך מעניין ביותר (ניסיון לשלב רב תרבותיות בארגון קטן כמו סטרטאפ באמצעות שימוש בכלים אינטרנטיים).

ג'ק מא – אליבאבא

מודל לחיקוי עבור רוב היזמים בסין. המורה בן ה-43 הקים ומשמש כמנכ"ל אליבאבא גרופ. לאליבאבא מספר נכסים משמעותיים באינטרנט בסין כשגולת הכותרת הוא האתר אליבאבא.קום אתר מסחר B2B הגדול ביותר בסין המקשר בין יצרנים ויצואנים מקומיים ליבואנים מכל העולם. ההנפקה המוצלחת בשנה שעברה מאפשרת כעת למא להתרחב לשווקים נוספים ביניהם יפן והודו.

מאט מולונווג – וורדפרס

פלפורמת הבלוגינג הגדולה והמשמעותית ביותר באינטרנט זוכה לעדנה בעיקר בזכותה היותה מערכת קוד פתוח. מאט, שהקים את המערכת ב-2001 זוכה גם ב-2008 לצמיחה משמעותית בטראפיק לאתר של וורדפרס הגדולה פי 5 ויותר ממתחרתו typepad.

רופרט מרדוק – ניוזקורפ

איל המדיה שעשה את הונו מפיתוח מדיות מחפש להמציא את עצמו מחדש עם הרכישה של מייספייס אי שם ב-2006. תחת חסותו הפכה מייספייס מרשת חברתית בסיסית עם זיקה לתחום המוזיקה למכונת מזומנים מתקתקת שמייצר למרדוק הכנסות של 800 מליון דולר בשנה (לפי הערכות). מייספייס תתחיל בקרוב במהלך נוסף בו תנסה ליצור ממשק עם עולם האופליין ולשדר תכנים של ערוצים שונים באתר. עם זאת, השנה תבחן מייספייס ביכולתה לחזור להוביל את שוק הרשתות החברתיות (אחרי שהפסידה את הבכורה השנה לפייסבוק).

קרייג ניומארק – קרייגסליסט

היזם של אחד מהאתרים החשובים והמבוקרים ביותר בארה"ב טוען שהוא בכלל לא עושה את זה בשביל הכסף. קרייגסליסט שינתה את עולם הלוחות המקומי והפכה את האתר (שהיה אמור בכלל להיות אתר לפרסום אירועים חברתיים) לאחד מהאתרים הראשונים שתכנס אליהם כדי למצוא משהו (דירה, רכב או כל דבר אחר). ניומארק ישקיע השנה מאמצים רבים להפוך את קרייגסליסט לאח התאום של איביי – יהיה מעניין לראות האם יצליח.

גייב ריוורה – טקמהמה

היזם של טקמהמה הצליח באמצעות אלגוריתם מוצלח במיוחד לרכז לכל חובבי הטכנולוגיה להתחבר לאתר אחד (אגרגטור) כדי לקבל בכל רגע נתון את כל החדשות הכי חמות מ-1000 הבלוגים המובילים בעולם בנושא. טקמהמה הפך בתוך שנה למרכז העצבים של הסקופים הטכנונלוגיים ולאחד האתרים שפשוט חובה להכנס אליהם כדי להתעדכן במה קורה בעולם הטכנולוגיה.

קווין רוז – דיג

עוד קולג' דרופאאוט שהביא לעולם את מנוע החדשות החברתי הגדול בעולם – דיג. הפרצוף של קווין פשוט לא יורד מהחדשות בשל ניסינות הרכישה של דיג ע"י גוגל ומייקרוסופט (שלא צלחו). בנוסף מנהל קווין בלוג בו תמיד תוכלו למצוא סקופים על מוצרים של אפל בפרט וטכנולוגיה בכלל.

שריל סנדברג – פייסבוק

פייסבוק – הסטארטאפ החם ביותר של 2008 זינק השנה בצורה מטאורית בכל העולם. האתר, שנוהל ע"י צעירים מאז שפרש מארק צוקרברג מלימודיו בהארוורד, קיבל מעליו את שריל (לשעבר, מנהלת בכירה בגוגל) כדי שתשגיח מלמעלה על הנעשה. שריל נתפסת כמומחית למוניטיזציה וכמי שתצליח למצוא בסופו של דבר את הדרך של פייסבוק להפוך את החברה לרווחית ולמלא את האבליואזציה המנופחת שלה בתוכן.

ג'ון סטיוארט – הדיילי שואו

לאחר שעשו לא מעט צרות ליוטיוב על העלאה של תכנים לא חוקיים בחר סטיואט וחבריו בדיילי שואו לאמץ לחיקם את המדיה החדשה ולהפיץ את התכנים ברשת. באופן לא ממש מפתיע זכתה התוכנית לבוסט משמעותי ביותר של רייטינג ולחיזוק מעמדה כאחת התוכניות המובילות בארצות הברית כששנת הבחירות היוותה גורם משמעותי לכך.

פיטר ת'יל – Thefoundersfund

אחת הדמויות המרכזיות באקוסיסטם של עולם הסטרטאפים. מי שנמנה על מקימי פייפאל שנמכרה כידוע לאיביי, השפיע רבות על ההתפתחות של עידן ה -web 2.0 עם השקעות בחברות ענק כמו פייסבוק סלייד ויאמר.

מריה תומס – Etsy

Etsy היא אחת התופעות המעניינות ביותר ברשת. אתר רק בן 3 שהצליח כמעט בלי שיווק לספק פלטפורמה למכירת אביזרים מעבודת יד למכירות בהיקף של 27 מליון דולר. הסוד לטענת מריה הוא הפנייה לשוק המפולח של אנשים שמאסו ברכישות של מוצרים תעשייתיים ומענה לצורך שלהם.

אנסי ונג'וקי – נוקיה

תפקידו של הנציג של נוקיה ברשימה הוא לגרום לצרכנים הפרטיים וללקוחות העסקיים להבין שהמכשירים של נוקיה הם הרבה מעבר למכשיר לשיחות וצילום תמונות מזדמן. המשימה הקשה שעומדת לפניו מאז שהוצג לראשונה האייפון הוכפלה לאחרונה עם ההשקה של ה-Gphone. מעניין אם הענקית מפילנד תרד מעץ הסימביאן ותשקול מחדש את מערכת ההפעלה שאיתה תרוץ בשנים הקרובות.

ג'ימי וולס – וויקיפדיה

ג'ימי וולס מוכר בעיקר האינציקלופדיה המקוונת שהקים – וויקיפדיה. לפי הנתונים של אלקסה וויקיפדיה מתברגת לאחד מעשרת האתרים הנצפים ביותר ברשת וזוכה לפופוליות עצומה בכל העולם וקהילה אדוקה של עורכים ומנהלים. עם זאת ג'ימי רוצה להתפרסם גם בזכות מנוע החיפוש שהקים העונה לשים ויקיה שמאפשר לגולשים לדרג את תוצאות החיפוש (הנסיונות חיפוש שלי בוויקיה החזירו תוצאות עלובות).

אוון וויליאמס – טוויטר

היזם של בלוגר דוט קום שנמכרה לגוגל לא קפא על שמריו וב-2006 הקים את אחד האתרים המסקרנים ביותר ברשת- טוויטר. טוויטר למי שלא מכיר מהווה פלטפורמה רחבה לפרסום של עדכונים מיידיים (בדומה לשורת הסטטוס בפייסבוק) אך היתרון הגדול של טוויטר הוא ביכולת ההתממשקות לאינספור אתרים אחרים באמצעות API חזק ויעיל. השנה יעמוד בפני איוון אותו אתגר שעמד לפניו גם בשנה שעברה – שיפור האפטיים של טוויטר שנוטה לקרוס לעיתים קרובות.

ג'רי יאנג – יאהו

לאחר שיצא בשן ועין מנסיון הרכישה של מייקרוסט על ג'רי יאנג מוטלת חובת ההוכחה. עליו להוכיח לציבור המשיקיעים שלו ובראשם קארל אייקן שהוא מסוגל להחזיר עטרה ליושנה ולכבוש מחדש את פסגת האינטרנט (ליאהו יש את כמות המבקרים הגדולה ביותר באינטרנט אך היא איננה מצליחה לתרגם זאת לכסף בהשוואה למתחרתה גוגל).

צריכים להופיע ברשימה ונעדרו ממנה : טים אוריילי, מייקל ארינגטון, רוברט סקובל, יוסי ורדי, דן ניה (LinkedIn CEO)