שוק הסלולר בישראל הוא שוק אוליגופוליסטי (שוק שנשלט ע"י מספר מצומצם של חברות). בשל כך, לאורך השנים חברות הסלולר הרשו לעצמן לעשוק את הלקוחות בישראל . משרד התקשורת, כאחראי לכאורה על עידוד התחרות וטובת הצרכן, ניסה להתמודד עם סוגיה זו באמצעות חקיקות ותקנות שונות (ניידות מספרים, מכרז לפתיחת השוק באמצעות ספקיות משנה ע"ב MVNO וכו') אך אפשר לסכם את האפקט של הפעולות הללו כמינורי ביחס לרווחי הענק של השחקנים הגדולים בשוק.

על אף הביקורת הציבורית הקשה על ספקיות הסלולר הן ברמת התמחור והן ברמת השירות בחרו ספקיות הסלולר להעביר את נושא השיחה למקום אחר (במסודרים קראו לזה "bigger elsewhere") ולהשיק את האייפון בישראל תוך סיכון בכניסה לחוזה דרקוני ומתיש מול אפל. במסגרת כוחם האוליגופולי נמנעו הספקיות מכניסה לתחרות מחירים, כפי שהיינו מצפים לקבל בשוק תחרותי ובמקום זאת ניסו לפתות את הצרכן הישראלי במכשיר סקסי ומתקדם.

על אף שעדיין לא פורסמו התמחורים של החבילות שמציעות כל חברות הסלולר ההערכות מדברות על רמת מחירים הגבוהה מ-300 שקלים בחודש (מכשיר + חבילת דקות + SMS + גלישה), סכום שרבים בישראל לא מסוגלים לשלם בחודש. חבילת ה- Bundle שמציעות חברות הסלולר פוגעות באופן ישיר בכיס של הצרכן הישראלי ולא מאפשרות לו להיות "אדון לגורלו" שכן אם חשקה נפשו של הצרכן באייפון הוא יהיה מחויב (ככל הנראה) לחבילה דרקונית יקרה ולא בהכרח כלכלית. כל זה בשם הסקסיות של מכשיר האייפון.

השקת האייפון בישראל

הלילה יושק האייפון בישראל בקול תרועה רמה. לפי טענות ברחבי הרשת נראה שחברות הסלולר מנסות לייצר בהלה לרכישת המכשיר באמצעות "מבצעים", "פרסים" ושכירת שחקנים שיציגו את עצמם כרוכשים ויצבאו על עמדות המכירה של סלקום ופלאפון (אורנג' עושה משלוחים לבית הלקוח). כפי שניתן להבחין, חברות הסלולר משקיעות משאבים רבים לשם יצירת הבאזז וביניהם קמפיין פרסום טלוויזיוני בהיקף של 600,000$. הסיבה להשקעה המאסיבית בפרסום נעוצה בהתחייבות של כל אחת מהספקיות ספקיות לאפל למכור בין 80 ל- 100 אלף מכשירים בכל שנה. אם לא יעמדו ביעד ישלמו הספקיות קנס משמעותי בהתאם לאותו חוזה דרקוני מול אפל שדובר עליו רבות בעיתונות הכלכלית.

האם נהפוך לצרכנים חכמים? בואו נחרים את הספקיות ולא נרכוש אייפון

פרופ' דן אריאלי ודומיו שמטו את הקרקע מתחת להנחות הבסיס של הכלכלה ה"קיינסיאנית" שאנחנו מקבלים החלטות בצורה רציונאליות. לתחום החדש הזה קוראים כלכלה התנהגותית. השאלה האם אנחנו כצרכנים מערביים נוכל להתגבר על היצר שלנו לרכוש את המכשיר הסקסי הזה כשאנחנו יודעים שאנחנו מבטלים בכך את הכוח הצרכני שלנו מול אלו שעשקו אותנו במשך שנים רבות ( דילמת אסיר קלאסית ). אם היינו רציונאליים היינו דוחים את רכישת המכשיר בשנה ומכניסים את הספקיות בין הפטיש לסדן (הן כאמור מחויבות למכור סכום מסוים של מכשירים בשנה, כמעט 300 אלף מכשירים בשנה בסה"כ). כך היינו מובילים להוזלת מחירים משמעותית ואולי אף פרגמנטציה של חבילות ה-Bundle.

קבוצות רכישה לאייפון

עם זאת, ועל אף כל היתרונות שבדחיית רכישת המכשיר נראה שהפתרון הריאלי יותר הוא הקמה של קבוצות רכישה של כמה מאות או אלפי רוכשים פוטנציאלים שיקיימו משא ומתן ישירות מול הספקיות וינסו להוזיל מחירים. גל בזמנו צחק על יתרונות קבוצות הרכישה אבל לדעתי דווקא בהקשר של האייפון יש הזדמנות משמעותית לצרכנים להעניש את הספקיות שעושקו את כולנו לאורך השנים.

אז חשבת על רעיון מבריק לאפליקציה, תכננת ופיתחת ואפילו עברת בהצלחה את משוכת האישור והיום אתה בעלים גאה של אפליקציה לאייפון –  שאפו! אבל מה עכשיו? אתה ועוד 100,000 אפליקציות מתחרות על ליבם של משתמשי האייפון כשהנחת העבודה היא שלמתחרים שלך יש יותר ניסיון והבנה בשיווק אפליקציות באפסטור ואתה קצת תקוע עם אפליקציה שלא ממש מתרוממת, אז מה עושים?

הדמיון בין שיווק אפליקציה באפסטור וקידום אתרים

קידום אתרים או בשמו המקצועי "אופטימיזציה למנועי חיפוש" (SEO) הוא לא תחום חדש, למען האמת הוא כבר בן 15 פחות או יותר. הרעיון המרכזי שמאחורי קידום האתרים הוא פשוט למדי: השתמש במילות מפתח וביטויים כדי לסייעו למנועי החיפוש לאנדקס את אתר האינטרנט ולהציגו עבור מילות החיפוש הרלוונטיות. לשמחתי וגם לשמחתכם, מסתבר שעולם שיווק האפליקציות לאפסטור ועולם קידום האתרים דומים, דומים מאוד!

טיפ # 1: למד את היסודות

למרות שאנחנו מדברים על שיווק אפליקציות באפסטור ולא על אלגוריתם החיפוש של גוגל (או יאהו! או בינג ) מסתבר שהעקרונות כמעט זהים. לשמחתנו, בהקשר של קידום אתרים ישנם אלפי בלוגים, ספרים ומקורות מידע שיכולים לעזור לכם לחקור את העולם הזה. הבלוג שאני ממליץ עליו הוא SEOMOZ שמתמחים בשיווק במנועי חיפוש, קידום אתרים ושיווק ברשתות חברתיות. חשוב לציין שלא צריך לחפור יותר מידי לעומק, אתם רק צריכים להבין את הבסיס.

טיפ # 2: מילות מפתח – המפתח שלך להצלחה

מילות המפתח שאנשים מזינים לתוך תיבת החיפוש באפסטור הן הבסיס לקידום יעיל של האפליקציה. אם סיימת את פיתוח האפליקציה ועכשיו אתה בשלב של ניסיונות השיווק, נסה להבין איזה מילות מפתח אנשים עשויים להקליד כדי למצוא את האפליקציה שלך ולאחר מכן ודא כי מילות מפתח הללו מופיעות במקומות רבים ככל האפשר בעמוד האפליקציה שלך (בגבול הטעם הטוב כמובן). את החיפוש אתה יכול לעשות באופן אינטואיטיבי וכמו כן לבקש עזרה מחברים. במקביל תמיד אפשר לעשות חיפוש בכלי מילות המפתח של גוגל. בנוסף, תמיד מומלץ גם לבדוק את מילות המפתח של המתחרים שלך.

הבהרה כללית : בגדול, תוצאות החיפוש בגוגל מבוססות על שני מרכיבים עיקריים: מידת רלוונטיות והמוניטין של האתר. בניגוד לגוגל, באפסטור, מרכיב הרלוונטיות משחק תפקיד משמעותי הרבה יותר. אז מה זה בעצם רלוונטיות? רלוונטיות נמדדת במידת ההתאמה של מונח החיפוש של המשתמש לתוכן הכתוב על האפליקציה שלך (שם האפליקציה, התיאור שלה וכיוב') . אתה מבחינתך, כדי למקסם את הסיכויים למכירה הורדה, צריך לשתול את מילות המפתח שלך בכותרת, שם האפליקציה, תקציר האפליקציה, מילות המפתח והתגיות כך שכל אלה יציגו אותך כרלוונטי לחיפוש.

טיפ # 3: אל תבזבז את הזמן או את הכסף שלך על פרסום בגוגל

אחת המסקנות הכי מעניינות שיצא לי לקרוא עליהן בהקשר של שיווק אפליקציות באפסטור היא שפרסום האפליקציות במנועי חיפוש (PPC או SEO) אינם מניבים החזר השקעה כדאי (ROI). מסתבר (באופן לא מפתיע) שרוב הלקוחות שמחפשים אפליקציה יבצעו חיפוש קודם כל באפסטור, אם לא ימצאו באפסטור את מבוקשם יפנו לחיפוש באייטיונז ורק אז יעברו למנועי החיפוש כך שהסינון הטבעי שנוצר פוגע משמעותית בכמות החיפושים (משפך של משתמשים).

טיפ # 4: תן לאפליקציה שלך שם תיאורי

זו אולי הטכניקה הכי חשובה שאתה יכול לנקוט כדי לייעל את תוצאות החיפוש שלך האפליקציה שלך באפסטור. לדוגמא, אם האפליקציה שלך היא משחק יריות בסגנון Doom, אל תיתן לה שם אזוטרי כמו "שגעון בשכונה" או "Doom" אלא תן לה שם תיאורי כמו "השוטר היורה" או "יריות של שוטרים". ככל ששם האפליקציה שלך יהיה תואם ורלוונטי יותר למה שהאפליקציה שלך באמת יודעת לעשות כך תשיג תוצאות טובות יותר.

טיפ # 5: Follow The Leader

למרות שזה לא תמיד נראה כמו זה, האפליקציות הפופולאריות באפסטור הגיעו לשם מסיבה כלשהי. סיבה אחת יכולה להיות שהם הצליחו לזהות צורך אמיתי של משתמשים או שמצאו נישה מגניבה או כל דבר אחר. ההמלצה שלי? תלמדו מהמובילים. לכל אחד מהם, גם אם ההצלחה שלו היא זמנית, יש סיבות לכך שהצליח. למדו את הסיבות להצלחה, בצעו ניסויים אמפיריים וממשו את המסקנות שהסקתם לגבי האפליקציה שלכם.

להזכירכם, בניגוד לגישתם הכללי של אפל, בהקשר של אפליקציות פופולאריות אפל מאוד שקופה ומאפשרת גישה חופשית לכולם להבין איזה אפליקציות זוכות להצלחה ואיזה לא במסגרת ה Top 50. זו ההזדמנות שלכם ללמוד מהטובים ביותר – תנצלו אותה!

טיפ # 6: לרכב על הצלחות של אחרים

אם זיהיתם שהאפליקציה שלך דומה מאוד לאפליקציות אחרות שמשיגות תוצאות טובות באפסטור אל תתבייש ושנו את תיאור האפליקציה שלך. לדוגמא : "עבור מועדון המעריצים של האפליקצייה [שם האפליקציה הפופולארית], אנו מציגים את [שם האפליקציה שלך]. " בדרך זו, מי שמחפש את האפליקציה הראשונה והפופולארית יראה גם את האפליקציה שלך!

שוק האפליקציות למובייל לוהט. אפל מדווחת על מעל 100,000 אפליקציות באפסטור בעוד גוגל משיקה בקול תרועה רמה עוד מכשיר ועוד מכשיר שמתבסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד. התחרות על קהל המשתמשים מתחממת ובהתאם נערכים גם מפתחי האפליקציות למובייל.

בישראל אם באייפון כבר התבססה לה קהילת מפתחים מסיבית כשבישראל הקטנה כבר נפתח מרכז פיתוח בחסות פלאפון, נראה שאותו תהליך יתרחש גם לגבי מערכות ההפעלה האחרות, בין אם אנדרואיד של גוגל שצפוי להציף את השוק העולמי בשנה הקרובה או הבלאקברי שתופס חלק ניכר ממשתמשי הסמארטפונים בארה"ב ואולי (לפי התכנונים של אורנג') צפוי לתפוס גם כאן חלק ניכר ממשתמשי העולם העסקי.

אפליקציות נייטיב

כשמדברים על אפליקציות למובייל ישנם שני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הוא המודל שהציגה אפל עם אפליקציות נייטיב. אפליקציות נייטיב הן אותם אפליקציות שדורשות הורדה למכשיר ספציפי כשהאפליקציה רצה ברובה על-גבי המכשיר (יש אפליקציות שרצות על המכשיר באופן מלא ויש כאלה שהן היברידיות ורצות על המכשיר ושולפות נתונים אונליין מהאינטרנט). שיטה זו מבוססת על מודל עסקי של קנייה חד פעמית לטובת שימוש כמעט בלתי מוגבל.

יתרונות

היתרון הראשי של השיטה הזו הוא בעיקר ברמת ה-performance של האפליקציה (מהירות תגובה, תצוגה, שליפת נתונים וכיוב'). אין צורך להרחיב בנושא זה שכן היתרון בהתאמת האפליקציה למכשיר הספציפי (ומערכת ההפעלה הספציפית) ברור.

היתרון השני של השיטה הזו היא היכולת של המפתחים לשווק את האפליקציה באמצעות האפסטור (או האנדרואיד מרקט ודומיו) שכן שם מתבצעות רוב רכישות האפליקציות וזהו מקור הרווחים העיקרי של המפתחים בשלב זה.

בנוסף, אפליקציות נייטיב שנמכרות באפסטור (או באנדרואיד מרקט) חוסכות מהמפתחים את ההתעסקות בתחום הבילינג (המפתחים זכאים ל-70% מהרווחים בגין רכישת האפליקציה שפיתחו כשאלה מועברים ישירות מאפל או גוגל).

היתרון הרביעי והאחרון הוא הנגישות המתמדת לאפליקציה ללא צורך בחיבור לרשת האינטרנט.

חסרונות

על אף היתרונות שהצגתי נראה שיש למודל הזה שלושה חסרונות עיקריים:

החסרון הראשון הוא כאמור העמלה שגובות אפל וגוגל בסך 30% על רכישת האפליקציה מתוך האפסטור.

החסרון השני נעוץ בתהליך האישור הארוך והמסוברבל שדורשת אפל בכדי לשלב את האפלקיציות באפסטור (תהליך שיכול לקחת חודשים ארוכים).

החסרון השלישי, ואולי אף המשמעותי ביותר בכל הנוגע לאפליקציות נייטיב הוא השוני העצום בין המכשירים והצורך של המפתחים להתאים את האפליקצייות השונות לסוגים שונים של חומרה ומערכות הפעלה (אייפון, WM, אנדרואיד, WebOS, סימביאן, בלקברי).

אפליקציות ווב למובייל

אפליקציות ווב, בניגוד לאפליקציות נייטיב, הן אפליקציות שנמצאות על גבי רשת האינטרנט ופועלות דרך הדפדפן לאחר שהותאמו אליו באופן ספציפי.

יתרונות

היתרון הראשון של אפליקציות ווב הוא שהן עומדות בפני עצמן ואינן דורשות אישור או התאמה של אף גורם (כדוגמת אפל).

יתרון שני הוא שהן אינן דורשות הורדה (חסם בפני עצמו).

יתרון שלישי נעוץ בעובדה שתהליך התאמת האפליקציה למכשירים שונים מצטמצם משמעותית למספר המצומצם יחסית של דפדפנים בשוק המובייל.

היתרון הרביעי והאחרון הוא שמפתחי אפליקציות הווב למובייל מקבלים 100% מהרווחים מבלי להתחלק עם צדדים שלישיים.

חסרונות

החיסרון הראשון של אפליקציית הווב נובע מאיטיותה בשל תשתית סלולרית בעלת נפח קישוריות מוגבל.

החיסרון השני שלה נובע מהיותה זמינה אך ורק בעת קישור לאינטרנט (או שיש חבילת גלישה או שמתבססים על רשתות wi-fi חינמיות.

החסרון השלישי הוא המוגבלות (היחסית) של אפליקציות ווב להשתמש בחומרה הספציפית של המכשיר (רטט, אקסלומטר וכו')

פיתוח אפליקציות נייטיב – ווב – הייבריד

מה צופן העתיד?

אם תשאלו לדעתי בשנים הקרובות נראה יותר ויותר אפליקציות ווב שכן המודל ה"מייקרוסופטי" של התקנת אפליקציות ע"ג המכשיר נכחד לאט לאט. מה גם ברמת השוק נראה שלמפתחים ימאס להעביר לאפל וגוגל אחוז כה ניכר מרווחיהם (30% זה פשוט המון) עבור "אישור" האפליקציה. סוגייה נוספת שתומכת במסקנה שלי היא העלייה המתמדת בכמות המכשירים המחוברים באופן קבוע לאינטרנט. אם אני קורא נכון את המפה אני מעריך שבפרק הזמן של השנתיים הקרובות נראה יותר ויותר אפליקציות ווב לעומת היתרון המובנה של אפליקציות שמשווקות מתוך חנות.

אנקדוטה לסיום : ניתן להקביל את השיפט מאפליקציות נייטיב לווב למעבר מאתרי on-deck של הספקיות הסלולריות למודל off-deck של שחקנים עצמאיים.

לואיק לה מאר, אחד היזמים האהובים עלי ביקש מחבריו לפייסבוק וטוויטר לשלוח לו רשימה של האתרים המובילים שמסקרים את עולם האפליקציות לסלולר בפלטפורמות השונות : iPhone, BlackBerry, Android וכו'.

כמי שמאוד מתעניין בתחום הזה אני חייב לציין שמדובר בתחום מרתק והרשימה הזו שהרכיבו החברים של לואיק מכילה רבים מהפידים שריכזתי עד כה ובהחלט מדובר באתרים הטובים יותר מבין שלל האתרים שסוקרים את תעשיית האפליקציות למובייל.

אפליקציות לסלולרי – מקורות (פידים) מומלצים

Android Central : http://www.androidcentral.com/feed

Android Community : http://feeds2.feedburner.com/AndroidCommunity

AppCraver : http://www.appcraver.com/feed

Berry Reporter : http://www.berryreporter.com/feed

blog maverick : http://blogmaverick.com/feed

Boy Genius Report : http://www.boygeniusreport.com/feed

CrackBerry.com blogs : http://crackberry.com/feedburnerfeed

Engadget Mobile : http://www.engadgetmobile.com/rss.xml

Games Alfresco : http://gamesalfresco.com/feed

MobileCrunch : http://feedproxy.google.com/Mobilecrunch

Mobilewhack.com : http://www.mobilewhack.com/feed

PDAfrance News : http://feeds.feedburner.com/PdafranceNews

TechNews AM : http://feeds.feedburner.com/technewsam

The iPhone Blog : http://feeds.feedburner.com/theiphoneblog

The Unofficial Apple Weblog (TUAW) : http://www.tuaw.com/rss.xml

Last 100 : http://www.last100.com

Pinstack for BB users : http://www.pinstack.com

Modaco : http://www.modaco.com

SBSH Forums : http://forums.sbsh.net

לפני כחודש ימים קיבלתי מיורוקום את מכשיר הנוקיה E71 לתקופת ניסיון.

נוקיה E71 סקירה כללית

ה- E71 הוא טלפון סלולארי שמיועד בעיקר לאנשי עסקים ותומך בטכנולוגיית דור 3.5. המכשיר נמכר בכל רשתות הסלולר בארץ (פרט לרשת מירס) ומחירו בשוק הוא באזור ה-1600 ש"ח. המכשיר כולל: מצלמה 3.2M (ופלאש LED מובנה), מערכת GPS (כולל מפות) ומקלדת QWERTY לשליחת אימיילים הודעות וכתיבת מסמכים שונים. מבחינת קישוריות המכשיר בנוסף לתמיכתו בדור 3.5 HSDPA המכשיר תומך גם בטכנולוגיות WIFI, Bluetooth 2.0, אינפרא אדום ואפילו מקלט FM להאזנה לרדיו.

שלוש אפליקציות מומלצות ל-E71

פרינג (Fring)

פרינג היא אפליקציה פופולארית בתחום ה-IM (מסרים מידיים) לטלפונים סלולאריים. האפליקציה מאפשרת להתכתב ולשוחח (voip) עם חברים באמצעות גישה לאינטרנט (רשתות Wifi או חיבור דור 3.5). פרינג מתממשקת לכל שירותי ה-IM הפופולאריים ומרכזת את כל אנשי הקשר מסקייפ, גוגל טוק, לייב מסנג'ר, SIP, פייסבוק ו-טוויטר לממשק אחיד נוח ואינטואיטיבי.

פליקסוואגון (Flixwagon)

פליקסוואגון היא עוד סטארט-אפ ישראלי שמאפשר לשדר בלייב על גבי רשת  האינטרנט, מתוך הטלפון שלך. האפליקציה מאפשרת כמו כן גם לשמור קטעי וידאו לשימוש מאוחר יותר, להזרים את הווידיאו לתוך הבלוג שלך וליידע את החברים שלך על כל סרטון שצילמת.

אופרה מיני (Opera Mini)

אופרה מיני היא דפדפן ייעודי לטלפונים סלולאריים בעל ממשק פשוט ואינטואיטיבי שמכיל בתוכו רק אפשרויות חיוניות כגון מועדפים, חיפוש, היסטוריה ולחצני קדימה ואחורה. בניגוד לרוב הדפדפנים בטלפונים הסלולאריים למשתמש באופרה מיני יש שליטה בהיקף הנתונים שהמכשיר יידרש להוריד מן הרשת ואפשר לקנפג את הדפדפן כך  שימנע לחלוטין הצגתן של תמונות לשם חסכון בזמן ובתעבורת נתונים (למי שיש חבילת Data מוגבלת).

טיפים וטריקים – נוקיה E71

ארבעה טריקים שלמדתי על המכשיר:

1. אם מישהו מתקשר אליך כשאתה עסוק אז לחיצה על מענה ואז "שליחת הודעת טקסט" תוביל לשילוב אוטומטי של הטקסט "אתקשר מאוחר יותר" בגוף ההודעה – מגניב!
2. לחיצה ארוכה על לחצן הכוכבית (*) מדליקה ומכבה את השן הכחולה (Bluetooth).
3. בצלצול (רינגטון) Floating אחרי חמש שניות של צלצול הטלפון מקריא באופן אוטומטי את השם של מי שמתקשר אליך (עובד גם בעברית!)
4. ערכת הנושא המועדפת עלי היא Black Personal (כלים > הגדרות > כללי > התאמה אישית > ערכות נושא > כללית )

בשנים האחרונות התחזקה משמעותית תפוצת אפליקציות הווב החינמיות גם בהקשר של הדסקטופ וגם בהקשר של הטלפון הסלולרי. ההנחה הייתה שאנשים לא מוכנים להוציא כסף עבור אפליקציות למובייל ולכן לא מעט חברות פנו למודל הפרימיום כשירות משלים בעיקר לצרכים שיווקיים ואסטרטגיים (הגדלת נתח שוק ושימור לקוחות). ההנחה הייתה שהמכשירים נתפשים בידי הצרכן כפונקציונאליים בעיקר כמכשיר לביצוע שיחות ולא הרבה מעבר לכך.

מהפכת האייפון

עם השקת האייפון 3G ופתיחת ה-אפסטור חוללה אפל מהפיכה בתחום האפליקציות למובייל.  אפל, בהשיקה את האפסטור שינתה את כללי המשחק כשהצליחה לגרום למיליוני אנשים לשלם סכומי כסף (נמוכים יחסית) עבור תוכנות ומשחקים, דבר שעד אז היא נראה כאמור מופרך. על אף שהיכולת לייצר אקו-סיסטם עם מליוני מיקרו-טרנזאקציות מידי יום היא מנת חלקן של החברות הגדולות בשוק, ההצלחה האדירה של אפל והאדיקות של המשתמשים במוצריה היא לא פחות מתופעה מעוררת הערצה.

מיליארד אפליקציות בשנה באפסטור של אפל

לפני כשבוע וחצי, לרגל חגיגות השנה לאפסטור , פרסמה אפל כי בשנה האחרונה הורדו מעל למיליארד אפליקציות מהאפסטור (מיליארד!!!). עם זאת לא נמסר אופן החלוקה בין אפליקציות בתשלום לאפליקציות חינמיות, אך נראה ש-30% האחוזים שאפל גובה מכל הורדה בתשלום אינם מהווים מקור הכנסה עיקרי עבורה (בהתחשב בקצב רכישת מכשירי האייפון שהגיע למיליון מכשירים בסוף השבוע הראשון להשקה וברבעון האחרון נמכרו כ-5.2 מליון מכשירים). בנוסף פורסם כי באפסטור קיימות מעל ל-60,000 אפליקציות שונות מאפליקציות לעסקים ועד למשחקי קז'ואל כשהמחירים נעים מ0.99$ וצפונה.

הקשר בין אייפון והספקיות

כידוע, בקרוב יושקו מכשירי האייפון אצל כל הספקיות בישראל. מעבר לשאלה האם אכן תקום חנות ישראלית מאוד מעניין לבחון את היחס של אפל אל ספקיות הסלולר במדינות השונות. נראה שאפל, השיכורה מהצלחת מוצריה, מצליחה לכופף ספקיות בכל העולם (וכמובן שגם בישראל) לתנאים דרקוניים (כשכדוגמא אפשר לקחת את ההתחייבות של כל ספקית למכור 100,000 מכשירי אייפון מידי במשך שלוש שנים). יתרה מזאת, אפל אינה מאפשרת לספקיות להשתתף ברווחי האפליקציות המוצעות באפ-סטור בניגוד לחברות אחרות.

חנות האפליקציות של בלקברי

בשונה מאפל, בלקברי פונה לקהל יעד מאוד מצומצם – הקהל העסקי. על כן האפליקציות בחנות של בלקברי הן עסקיות ברובן ומתומחרות במחיר מינימום של 2.99$. עם זאת בכנס מובייל מאנדיי (שנערך באופן מעט אירוני ביום שלישי) טען מנהל הפיתוח העסקי של החטיבה העסקית באורנג' ישראל שהחזר ההשקעה בהקשר של אפליקציות לבלקברי גבוה לאין שעור מהחזר ההשקה באפליקציות לאייפון (בממוצע). המודל שאותו מציעה בלקברי הוא קידום האפליקציות של הספקיות מתוך החנות שנמצאת במכשירים השונים. כך מייצרת בלקברי תמריץ לספקיות לפתח אפליקציות ולעודד שותפים לפתח אפליקציות עבור מכשיריה. כך שבעוד הכוח של אפל הוא בכמות המשתמשים שלה הכוח של בלקברי מתבטא בשותפויות אסטרטגיות מבוססות תמריצים עם הספקיות והשותפים האסטרטגיים שלהם.

חנות האפליקציות של גוגל אנדרואיד

המודל של גוגל בהקשר של הפצת אפליקציות שונה גם הוא ביחס למודלים של אפל ובלקברי. בגוגל נוקטים בגישה הפתוחה (כיאה למערכת מבוססת קוד פתוח) ומאפשרים במקביל לאפסטור שהקימה גוגל עצמה להקים אינספור חנויות מתחרות ולהפיץ את האפליקציות מכל מקום ברשת. בעוד אפל נוקטת בגישת הגן הסגור ובלקברי נמצאת אי שם באמצעות כשהיא מתחשבת בצרכי הספקיות גוגל מאפשרת לכל השחקנים (יצרניות, ספקיות ומפתחים) להקים חנויות משלהם ולקדם את המוצרים בהתאם לרצונם החופשי. ההגבלה היחידה שגוגל מבצעת היא הגנה מפני תוכנות שעלולות לסכן את המכשיר עצמו (malicious apps) וזאת כאמור בניגוד לגישה של אפל שמגבילה בצורה מאוד מחמירה את השירותים שנכנסים לאפסטור שלה (כשאחד הדגשים הוא לא לפתח אפליקציות שמתחרות באפליקציות שאפל עצמה מפתחת).

חנות האפליקציות של נוקיה OVI

המודל של נוקיה OVI שהושק לאחרונה דומה מאוד למודל של אפל כשבהקשר של נוקיה OVI עולים שני עניינים עיקריים:

1. מסתבר שנוקיה OVI לא עובד כמו שצריך בארה"ב
2. משיחות שקיימתי עם אנשים שעוסקים בתחום וניסו את החנות, ממשק המשתמש לשם רכישת אפליקציות ב-OVI פשוט בלתי נסבל. בעוד אפל פעלו מאוד בחוכמה עם דרישה להכנסת פרטי כרטיס האשראי בעת התקנת ה-iTunes הממשק של OVI מתוסבך ולא ידידותי למשתמש.

אפליקציות נייטיב מול אפליקציות ווב

לאחרונה התעורר ויכוח איזה סוג אפליקציות ישלוט בסופו של דבר במכשירי הסלולר, נייטיב או ווב. למי שלא מכיר את המונחים, אפליקציות נייטיב הן אפליקציות שהמשתמש מוריד למכשיר עצמו (כמו באייפון) ואולם אפליקציות ווב הן אותם שירותים אינטרנטיים שאפשר לגשת אליהם באמצעות הדפדפן. בעוד אפל דוגלת במודל הגן הסגור שמאפשר לה להחליט איזה אפליקציות יופיע באפסטור שלה (שהוא מקור ההפצה העיקרי שלה) גוגל שואפת לאפשר לגולשים להשתמש כמה שיותר ברשת האינטרנט (מתוך הנחה שכך יחשפו יותר ויותר לנדל"ן אינטרנטי שבו יופיעו פרסומות של גוגל) וטוענת שהאינטרנט הוא הפלטפורמה בסופו של דבר. אני נוטה להסכים עם הגישה של גוגל אך נראה שיש אפליקציות שאין להן נפקות אם הן מופעלות באמצעות הדפדפן (לדוגמא אנטי-וירוס) ותמיד יהיו מספר מסוים של שירותים (אם כי יהיה מוגבל) שתהייה עדיפות להשתמש בו כאפליקציית נייטיב.

מה דעתכם?

רבים טוענים שמציאות מועצמת (Augmented Reality) היא הדבר הבא בעולם הסלולר והמשחקים. אחרי שהצגתי בעבר ממשקי משתמש עתידניים וביניהם הוצגו מספר שירותים שמאפשרים הוספת שכבות של אינפורמציה על-גבי המציאות נראה שהטכנולוגיה חודרת אט אט לקהל הרחב ומגיעה אפילו לשימושים מפתיעים כגון קסמים:

וקצת פחות מפתיעים אם כי לא פחות מרשימים כמו פרוייקט Natal של מייקרוסופט:

LAYAR – מציאות מועצמת מתוך הסלולרי

לפני חודש הוצג לראשונה הסטארט-אפ המדהים של חברת LAYAR שמאפשר יצירת שכבות מידע על העולם דרך המצלמה הסלולרית. הסטארט-אפ מאפשר להוסיף שכבות של מידע מכל סוג שהוא תוך שימוש במיקום, וזיהוי פני המבנה. הסרטון מדגים בצורה הטובה ביותר את היכולות המדהימות של השירות.

TAT – מציאות מועצמת ורשתות חברתיות

מכירים את התופעה שאתם פוגשים אנשים באירועים וכנסים ואתם רוצים ללמוד עליהם קצת יותר או להיות חברים שלהם בפייסבוק? הסטארט-אפ TAT מאפשר לכם לזהות  אנשים באופן אוטומטי ולהציף לכם את המידע הרלוונטי עליהם (בהתאם למה שהם מוכנים לשתף) וזאת באמצעות הטכנולוגיה של מציאות מועצמת. על אף שהדמו עושה רושם בצפייה הראשונה נראה שהשירות מעט בוסרי ואני באופן אישי יכול לחשוב על עשרות דרכים לשדרג אותו. עם זאת, נראה ששירותים מסוג זה עוד יגיעו בהמוניהם לשוק (ותודה לאפל שהתחילו את המהפכה הסלולרית). באופן ספציפי, האפליקציה הזו ודומות לה אמורות להגיע לשוק עם הגעתה של גרסא 3.1 לאייפון בסביבות חודש ספטמבר (יש לציין שהאפליקציה דורשת את המצפן לשם השימוש וזה קיים במכשירי ה- iphone 3gs).