הדמוקרטיזציה של הטכנולוגיה ותסביך הגדלות של המחוקקים
פורסם בתאריך : 06.12.2009 // מחשבות // תגובה אחת»
בעולם הישן לשליטים הייתה יכולת כמעט בלתי מעורערת לעשות כל שירצו ולכפות את רצונם על העם. הבחירה אם לצאת למלחמה, להטיל מיסים או לחלק את הארץ למחוזות היו לשיקולם בלבד. לשמחתנו (האזרחים), התקדמות הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט הובילו להשטחת העולם וגרמו לכך שכח רב נלקח מאותם שליטים, מחוקקים ומשפטנים והועבר אל השוק החופשי – לאזרחים ולבעלי העסקים.
במסגרת קורס שאני לוקח בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א בשם "דיני מידע בסביבה דיגיטלית" יוצא לנו לדבר לא מעט על התפקיד של בית המשפט והמחוקקים בהקשר של טכנולוגיה ושמירה על הנורמות הראויות באינטרנט. הקורס, שמועבר על ד"ר מיכאל בירנהק, מנסה להעביר לנו הסטודנטים את התחושה שביכולתו של המחוקק והמשפטן לנתב באופן שלא משתמע לשתי פנים את עתיד הטכנולוגיה והשפעתה על האזרחים והמדינה.
כסטודנט למשפטים אני חושב שמדובר בתסביך גדלות של המחוקקים, המשפטנים ואנשי האקדמיה. אני חושב שככל שהעולם משתטח ומקורות המידע הופכים לנגישים יותר כך המונופול שהיה לשליטים על הסדרת הכללים והסטנדרטים במדינתם עובר לידי האזרחים (השוק). משכך, נוצר שינוי מהותי בתפקידם של השליטים. לתשומת ליבם של השליטים אין זה מתפקידם להגביל את הטכנולוגיה ולהסדירה אלא דווקא לייצר קרקע פורייה שתעודד פיתוח ומחקרה. על השליטים לעודד את התקדמות הטכנולוגיה באמצעות תחרות, יזמות, תמריצים ומיסוי כשבמקביל יש למגר מונופולים גם ברמת נתחי השוק (מייקרוסופט, גוגל וכו') וגם ברמה הטכנולוגית (לדוגמא : פסילת פטנטים מבוססי תוכנה).
לסיכום, חשוב שהמחוקק יעודד את השחקנים הקטנים בשוק לפתח את הטכנולוגיה ולא יתפוס את עצמו כאחראי על הסדרת השווקים. לדעתי, משום שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב כ"כ מהיר אין למחוקק שום סיכוי לעמוד בקצב מבחינת חקיקה (מגבלה אינהרנטית של הבירוקרטיה המריטורקטית) ולכן הוא צריך לאפשר לטכנולוגיה להתפתח באופן טבעי במסגרת השוק החופשי תוך צמצום חסמי הכניסה כגון בירוקרטיה איטית או מכשולים משפטיים שונים כשבסופו של דבר יש לתת לצרכים להסדיר את השוק בעצמם. החריג לטענה הזו הוא שבמקביל עליו למנוע מהשחקנים הגדולים להפוך לבלתי מנוצחים וזאת באמצעות חקיקה מתקדמת ומתוחכמת.
