השראה, דעת, רגש – אתרי וידאו להרחבת אופקים

פורסם בתאריך : 29.12.2009 // מחשבות // תגובה אחת»

פוסט אורח מאת אלון ניר – אלון הוא כלכלן ומייסד TweetYourPrayers.org – שירות מבוסס טוויטר שמחבר את הכותל המערבי לאינטרנט.

לפני זמן מה קראתי שבתרבות הסינית קיימת קללה מאוד יוצאת דופן: "שיהיו לך חיים מעניינים". הביטוי הזה נשמע לנו המערביים מאוד מוזר בתור קללה, משום שהרי אחד האויבים הגדולים ביותר שלנו הוא השעמום. אני באופן אישי מרגיש תסכול דווקא כאשר אני לא מספיק לקרוא / לצפות / לשמוע את כל הדברים שייעדתי – דהיינו כאשר העניין בחיי דורש יותר זמן ממה שיש לי (וזה תמיד כך, ועל זה יכול להעיד קורא ה RSS שלי על אלפי פריטיו היתומים).

ובכל זאת, כאשר אני כן מצליח להקצות זמן כדי להשביע את צרכי האינטלקטואליים, אני משתדל לעשות זאת ע"י צפייה בהרצאות וידאו ברשת. בפוסט שלפניכם אציג את מקורות המידע מהם אני אוהב לצרוך תכני וידאו, ואשמח מאוד אם תשאירו בתגובות מקורות חדשים שאיני יודע עליהם.

נתחיל בצורה צנועה – בוידאו שלי. לפני כמה שבועות נתתי הרצאה בת כ-12 דקות בכנס 140conf של ג'ף פולבר, וקיבלתי עליה הרבה תשבוחות (אפילו פרצ'יק פרגן!). עם יד על הלב, כמובן שיש מרחק ביני ובין המרצים ב TED או ב FOR A(ע"ע), אבל אני חולק איתה אתכם בשיווק חסר בושה כי אני רוצה להפיץ את המסר. קחו 12 דקות ותצפו בוידאו שלהלן, רוב הסיכויים שתהנו

ועכשיו, כמובטח – מקורות הוידאו המועדפים ברשת – להגדיל את הראש, להרחיב אופקים, ולגרות את האונות ע"י לחיצה על Play:

1. TED – ללא ספק האתר להתחיל בו. האתר מביא את מיטב ההרצאות מכנסי TED (ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design) בארה"ב, בהם אנשים בולטים, יוצאי דופן, וחלוצים בתחומם מציגים את העבודות שלהם. קצרה היריעה מלהכיל את כל ההרצאות המומלצות ב TED, ופשוט מומלץ לחרוש את האתר בשיטתיות. בזוית הישראלית ניתן למצוא הרצאות של הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי (כאן, וכאן) ואת יוסי ורדי שנתן פרזנטציה על ביצים (ולא מהסוג שקונים בסופר). בכנס שיערך בתחילת 2010 ישא דברים הפסיכולוג הישראלי, זוכה פרס נובל, דניאל כהנמן.

2. FORA.TV – אחרי שסיימתם לחרוש את TED, ובעודכם מחכים לוידאו מהכנס של 2010 שיבוא עלינו לטובה, מקום טוב לפנות אליו הוא FORA. זהו אתר איכותי לא פחות, שמציג הרצאות ממקורות רבים ובאורכים משתנים, מדקה ועד שעה פלוס (בניגוד ל TED, בו ההרצאות הן עד 20 דקות). ההבדל העיקרי הוא שההרצאות הן לאו דוקא בכיוונים פורצי דרך, אבל הן מעניינות לא פחות. הגיקים מבינכם יכולים לראות את אוון וויליאמס מתפתל כשהוא נשאל על המודל העסקי של טוויטר, ואלו שמתעניינים בקבלת-החלטות ומדע פופלרי (ויש להם שעה להעביר) מוזמנים לצפות בג'ונה לרר.

3. Talks@Google – כשעובדי גוגל מתפנים מלשחק פריזבי הם מוזמנים גם להרחיב אופקים בהרצאות של סופרים, מדענים ואנשים מעניינים אחרים, בהרצאות שגוגל מארגנת בקומפלקס שלה. למזלנו, החבר'ה בגוגל דואגים להעלות את ההרצאות ליוטיוב (ניחוש שלי: סרגיי מצלם, לארי עורך ומקדד) כך שגם אנחנו נוכל להנות מהם.

4. Big Think – מעין יוטיוב לאינטלקטואליים. סרטונים קצרים בהם אנשי שם שונים חולקים מחשבה או עמדה, ולפעמים אפילו מתווכחים זה עם זה בפינג-פונג וידאו. קל מאוד להסחף באתר, לראות סרטון אחר סרטון, ולנדוד מדובר מרתק אחד למשנהו. מומלץ בחום. בזוית הישראלית ניתן למצוא שלל מחשבות של ד"ר טל בן-שחר ("פסיכולוג האושר" כמו שהוא מוכר. ד"ר בן-שחר מעביר קורס במרכז הבינתחומי ופרסם כמדומני לאחרונה ספר נוסף בעברית).

5. GEL – סוג של TED, בזעיר אנפין. גם GEL (Good Experience Live) הוא אתר וידאו מבוסס על כנס. הרצאה שנוספה לאחרונה היא מפי סקוט הייפרמן, אחד ממייסדי meetup.com, שיגזול רק 17 דקות מזמנכם.

6. New-Yorker Conferences – כנס שנתי שעורך המגזין האמריקאי. הנה למשל הרצאה של הסופר הפופולרי מלקולם גלדוול, שמדבר בגדול על הנושאים של ספרו השלישי.

7. EDGE – אתר למרחיקי לכת. גוף ידע אדיר, שאצור גם בוידאו, אך עשוי להרתיע את המשתמש התמים בעקבות עיצוב בעייתי ולוקה בחסר לדעתי.

מקורות וידאו נוספים:

8. 100 Incredible Lectures from the World’s Top Scientists

9. RSA

10. מיטב ההרצאות מ- MIT

11. Academic Earth – קורסים שלמים מהאוניברסיטאות הנבחרות בארה"ב.

לפני סיום טיפ קטן – TED, FORA ואחרים מאפשרים להוריד את ההרצאות באודיו או בוידאו. תנסו לשים אותן על הנייד ולהפוך את הצפייה בהרצאות להרגל קבוע – אני לא יכול לחשוב על דרך טובה יותר להעביר נסיעה בתחבורה ציבורית או תור מייגע במשרד ממשלתי.

הפוסט הנ"ל מבוסס על רשימה שהתפרסמה במקור בפייסבוק שלי.

אשמח לשמוע תגובות בנוגע להרצאה שלי בתיבה alon [at] tweetyourprayers.org

בלוגים מומלצים (חו"ל)

פורסם בתאריך : 11.06.2009 // בלוגספירה // 3 תגובות »

TED – מקור ההשראה העיקרי שלי. אני נוהג לצפות בחמישה סרטונים מידי שבוע, לכל הפחות.

פול גראהם (Paul Graham) – בלוג היזמות הטכנולוגי הכי טוב ברשת!

סמאשינג מגזין (Smashing Magazine) – הבלוג הכי טוב לטעמי בתחומי ממשק המשתמש, עיצוב, וורדפרס וכו'.

גיגה אום (GigaOm) – הבלוג הטכנולוגי המקצועי ביותר. הניתוחים המעמיקים ביותר והדעות המעניינות ביותר. (המשך…)

אומנות הפיץ' – איך עושים פיץ' נכון

פורסם בתאריך : 25.05.2009 // יזמות // 3 תגובות »

בחודש האחרון התחלתי לגלגל פרויקט חדש (סוג של סטארט-אפ אם תרצו). על כן, אני מוצא את עצמי מסביר מידי יום לכל מיני אנשים על הרעיון שלי ומה שאני מתכנן לעשות באמצעות סוגים שונים של פיצ'ים (אקא "נאום המעלית") והסברי  One liners למיניהם. ככל שאני מציג את הרעיון ליותר ויותר אנשים אני מזהה שיש מספר דגשים חשובים באופן הצגת הרעיון וחשבתי לשתף אתכם ולשמוע את דעתכם (המשך…)

העולם שטוח בזכות טוויטר

פורסם בתאריך : 09.04.2009 // סטארט-אפ // 2 תגובות »

הרצאה קצרה ומעניינת של אוון וויליאמס, היזם שמאחורי טוויטר, ב-TED האחרון על ההשפעות הלא צפויות של טוויטר.

כמה שימושים לא צפויים בטוויטר שאוון ווילאימס מציג : (המשך…)

פרדיגמת הבחירה החופשית ורשת האינטרנט

פורסם בתאריך : 23.10.2008 // אינטרנט // אין תגובות »

כדי להפיק את ההנאה המקסימלית מהפוסט הזה אני ממליץ לעשות קצת שיעורי בית. כשאני אומר שיעורי בית אני לא מתכוון לתרגילים וחוברות אלא לצפייה בהרצאה המרתקת של בארי שוורץ על פרדיגמת הבחירה החופשית ב-TED (שהוא כאמור אחד האתרים האוהבים עלי).

מי שלא צפה עד היום מוזמן לצפות בהרצאה ואז לגלול למטה להמשך הפוסט:

סיכום בנקודות של ההרצאה:

כל חברה שואפת למקסם את רווחת האזרחים ( Welfare ). על מנת להשיג את המטרה הזו על כל חברה למקסם את החופש של האדם הפרטי – הווה אומר להרחיב את האוטונומיה. האוטונומיה נתפסת כדבר טוב כשלעצמו, חיונית להגדרה העצמית וקריטית להגשמה העצמית. הדוגמה הבסיסית (The official dogma) היא שככל שניתנות לנו יותר אופציות לבחירה כך אנחנו ממקסמים את האוטונומיה שלנו (יותר אופציות -> יותר חופש -> רווחה מקסימלית). עולה השאלה האם הגדלה משמעותית של כמות האופציות משיגה רק אפקטים חיוביים או שיש לה גם השפעות שליליות.

משום שרבים עוסקים ביתרונות של התפישה ולכן בארי שוורץ בוחר להעלות שתי השפעות שליליות שלה:

1. ההשפעה הראשונה היא שככל שיש לנו יותר אופציות הבחירה עצמה נעשית קשה יותר. במקום שהמגוון יעצים את תחושת החופש הוא מביא בעיקר לשיתוק (יותר מידי אופציות -> חוסר יכולת לבחור).
2. ההשפעה השנייה היא שככל שיש לנו יותר אופציות לבחירה, הסיפוק שלנו מהבחירה נפגע ואנחנו הופכים לפחות ופחות מאושרים מכמה סיבות:

• בחירה שלא ממלאת אחר כל הציפיות שלנו אנו תוביל לתסכול על כך שלא השכלנו לבחור באופציה הטובה והנכונה ביותר עבורנו (שכן ידוע היא קיימת).
• הבחירה כשלעצמה מהווה סוג של פשרה מובנית שכן ברגע שבחרנו משהו בעל יתרונות A ו – B זה אומר בהכרח שלא בחרנו משהו עם יתרונות C ו- D.
• ככל שיש יותר אופציות לבחירה רמת הציפיות עולה במקביל. וכך, ככל שרמת הציפיות גבוהה יותר הסבירות שנתאכזב גבוהה יותר.
• אם עד היום יכולנו להאשים את "העולם" בכך שאין מספיק אופציות, במצב החדש כל טעות שנעשה תוביל להלקאה עצמית שכן האחריות על הבחירה הלא מוצלחת מוטלת כעת על כתפינו.

לסיכום, מגיע בארי שוורץ לתובנה מעניינת (והצינית) על סוד האושר כשלדעתו האושר מבוסס על ציפיות נמוכות

אחרי הקדמה ארוכה במיוחד וסיכום זריז של ההרצאה תרשו לי לגשת ללב העניין שעליו רציתי לדבר. רשת אינטרנט היא כלי כמעט בלתי מוגבל מבחינה גיאוגרפית, היא זמינה כמעט בכל מקום ובכל זמן (בטח ובטח שכך יהיה בעתיד עם פריסת רשתות ה-Wimax- והשימוש בOLPC). אחד האפקטים הכי משמעותיים של החדירה שלה לכל תחומי החיים שלנו הוא ההרחבה אדירה של החופש לבחור. כל גולש יכול לבחור בין מספר הולך וגדל של חלופות כמעט בכל פעולה שירצה לבצע בין אם זה לארגן אלבום תמונות Flickr, Photobucket, Picasa וכו'. ובין אם זה ליצור אינטראקציה עם חברים Facebook, MySpace, Bebo וכו'.

בהמשך להרצאה השאלות שיש לשאול לגבי עולם האינטרנט הן:

• האם תהליך ההנגשה של כל אתרי האינטרנט אכן יהפוך את העולם למקום טוב יותר?
• האם יש צורך במבחר כ"כ רחב?
• האם אנו מעדיפים את הכמות על פני האיכות? את האנשים למאושרים יותר?
• ובסופו של דבר, האם החשיפה לשירותים כלים ואתרים רבים כל-כך באמת ממקסמת את האוטונומיה שלנו?

אני חושב שלשאלות שהצגתי יש המון תשובות אפשריות ואני אציג רק כמה מאלה שעלו לי

(וכמובן שאשמח מאוד לפתח דיון עליהן ולשמוע את דעתכם למטה בתגובות) :

שאלת ההנגשה

קודם כל ברמה העקרונית אני חושב שאין שום צל של ספק שהעולם יהפוך למקום טוב יותר ככל שנעמיק את החדירה של האינטרנט המהיר לאזורים נחשלים. הרי כאנשים נאורים כולנו מסכימים שלכל ילד וילדה מסביב לגלובוס מגיעה הזדמנות לחיים טובים יותר והאינטרנט יפתח בפניהם עולם חדש של הזדמנויות.

שאלת המבחר

האבולוציה של הרשת

באשר לשאלת המבחר לדעתי האבולוציה של הרשת רק משפרת את איכות הכלים שאנחנו משתמשים בהם. ככל שאנחנו נחשפים לכלים רבים יותר אנחנו בוחרים בכלים הטובים ביותר, או לפחות בעלי יתרון יחסי עבורנו לעומת כלים אחרים (אפשר להסתכל על זה כאבולוציה של הרשת). גם אם הכלי לא מתאים לצרכים שלנו תמיד אפשר להחליף כשההנחה היא שרוב הכלים שאנחנו משתמשים בהם הם בחינם והמעבר לא מוביל להוצאה כספית.

עידן הרשת הסמנטית והפרסונליזציה Web 3.0

אספקט נוסף של שאלת המבחר היא הרשת הסמנטית וההשפעה שלה על המבחר שמוצג לנו. חלק ממה שהרשת הסמנטית מייצגת עבורי היא את היכולת לבצע פרסונליזציה ברמה גבוהה של תכנים כלים ושירותים וכך בעצם מצד אחד להרחיב באופן משמעותי את כמות האופציות אך בו זמנית גם לסנן בצורה פרסונלית ונקודתית רק את מה שהכי מתאים לפרופיל הגלישה האישי שלנו. כלומר יש יתרון בכמות גדולה, אך בכדי לא לאבד את היתרון הזה יש צורך גם בסינון יעיל ומותאם אישית.

שאלת ההעדפה של כמות על פני איכות

אני חושב שבגלל שלכל אחד מאיתנו יש צרכים שונים, העדפות שונות ופריזמות שונות דרכן אנחנו רואים וחווים את האינטרנט בהחלט יש הצדקה לכמות גדולה מאוד של חלופות לכל שירות תוכן או כלי שיש באינטרנט. ריבוי השפות, תרבויות, מינים ותחומי עניין מצדיקים ורסטיליות אפליקטיבית. בנוסף אני חושב שמשום שהאינטרנט הוא פלטפורמה דמוקרטית ופתוחה בעיקרה עקרונות השוק החופשי חלים עליה בצורה מובהקת למדי וכל עוד לא הגענו לשיווי המשקל הראוי ברמת הביקוש וההיצע ראוי שיכנסו שחקנים מרובים ככל האפשר. מצד שני אפשר לומר שמה שאני אומר הוא סוג של התכחשות למה שקורה היום בעולם הפיננסי הממונף וחסר המעצורים שקורס לאיטו. שרק גדילה מבוקרת מפוקחת ומדודה יכולה בסופו של דבר להביא לצמיחה בריאה ויציבה לאורך זמן.

שאלת האושר – האם נהפוך למאושרים יותר?

האמת שזו שאלה רחבה הרבה יותר מהאינטרנט אבל אנסה לענות עליה בכל מקרה. האושר הוא באמת יחסי למידת הציפיות שלנו, אני חושב שאם היינו יכולים לבחון אושר ברמה אובייקטיבית אז אפשר היה לומר שעל פי כל הפרמטרים הקרים של התאמה והלימה לצרכים אנחנו אנשים מאושרים יותר, אך משמדד האושר אינו נמדד אובייקטיבית כנראה שזו תישאר שאלה עלומה שכל אחד יצטרך לברר עם עצמו.

שאלת האוטונומיה – האם אנחנו ממקסמים את האוטונומיה שלנו?

אני מעריך שההרחבה והצמצום שדיברתי עליהם לפני מספר פסקאות הם אכן המודל שיעזור לנו למקסם את האוטונומיה שלנו ברשת. ככל שהאוטומציה תהפוך פרסונלית יותר כך עקרון היד הנעלמה (שיש הטוענים שנקצץ עד דק במשבר הפיננסי האחרון) יפעל בצורה אופטימלית יותר ויאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו למקסם את פוטנציאל הרווחה הגלום ברשת האינטרנט.